הדרישה שישראל חייבת להציב בפני חמאס - גם במקרה של עסקה חלקית

בזמן שחמאס מחזיק 50 חטופים בעזה ועדיין לא שילם את המחיר המלא על טבח השבעה באוקטובר כפי שהכריזו ראשי המדינה והביטחון יחד כשמראות האימה וריח הדם עוד היו טריים, נראה ששכבה עבה בקרב מקבלי ההחלטות החליטה שהדם התקרר והצורך בהשמדת האיום על גבולנו כבר אינו קיים.

הניסיון להוביל הלך רוח כזה ממלא את שעות הפריים-טיים של מהדורות החדשות מזה חודשים ונראה כאילו זולג למאבקים המתוקשרים יתר על המידה בין שר הביטחון לרמטכ"ל או בשם הקוד - בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. מי שיושבים במנהרות ומתמוגגים מההצלחה של התוכנית הרב-שלבית שלהם להכרעת מדינת ישראל הם כמובן מחבלי חמאס, בזמן שהם מרעיבים את החטופים ואומרים לא לכל הצעה של סיום מלחמה בנוסחה שישראל יכולה לקבל.

בפועל כדאי להזכיר לכל חובבי מדיניות "סיום המלחמה בכל מחיר", שהמחיר שחמאס מעוניין לגבות על סיום המלחמה והחזרת החטופים (לכאורה כולם) הוא נסיגה של צה"ל מהפרימטר כולו, שמירה על הנשק ושלטון ברצועה במישרין או בעקיפין, ותחילת שיקום הרצועה כשהוא זה שגוזר את הקופון השמן על "הצלחת הטבח". כל בכיר לשעבר שמתראיין ומעמידים אותו מול הדרישה הזו לפתע ממלמל "אני לא מכיר את הפרטים, אבל...".

הפרטים, למי שלא לקה בשכחה, הם אותו ניסיון של חמאס להביא להשמדת מדינת ישראל ורצח אזרחיה. ולכן החלופה אמורה להיות פשוטה: לא פחות מהכרעת חמאס.

על הדרך לשם ניתן ורצוי להתווכח. הדרך שמוביל כעת נתניהו לכיבוש רצועת עזה תוך התנגדות הצבא רחוקה מלהיות מושלמת. רבים טוענים בדרג המדיני ואף בדרג הצבאי כי לא ניתן להכריח את הרמטכ"ל לפעול בתוכנית שהוא לא מסכים עמה. רבים גם מודים כי תוכנית הרמטכ"ל להכרעת חמאס במבצע "מרכבות גדעון" כשלה כשלון חרוץ, שכן היא לא קירבה את ישראל לאף אחת משתי המטרות המוצהרות - מיטוט חמאס והחזרת החטופים.

בתוכנית המוצעת, גם ההתנגדות הפצ"רית להפעלת לחץ על מחבלי חמאס באזורי לחימה (כפי שנחשף בסוף השבוע מעל גבי עיתון זה ולא הוכחש) תוביל לפגיעה בחיילינו ולהתרחקות מהשגת המטרות.

לכן בימים הבאים על הצבא והדרג המדיני למצוא את הדרך בדיונים קדחתניים לטיוב תוכניות המלחמה לפני שחייל אחד יישלח לבצע אותן. ההתקוטטות הבלתי נגמרת בין הרמטכ"ל לשר הביטחון לא מוסיפה נקודות לאף אחד מהצדדים אך מגבירה את החששות הרבים המלווים את מי שנדרשים שוב לשלוח את יקיריהם לקו החזית.

על חשבון היח"צ, כדאי שהצבא והקבינט יתיישבו לדיונים תכופים כדי למצוא מוצא להגבלות הפצ"רית שאינן תואמות הגבלות מלחמה בשום שטח אחר על פני כדור הארץ, וכן כיצד למצוא את דרך האמצע בין הצורך בתחזוקת הכלים בצבא להכאה בחמאס כל עוד הוא לחוץ במנהרות, בלי לתת לו זמן שיקום.

הדיבורים על נוסחה חדשה שהוגשה לחמאס צריכים להיות מלווים ב"דד-ליין" ישראלי, אחרת שוב מטרת חמאס במתיחת הזמן תושג בזמן שגם שורות אלה נכתבות. להצעה נדרש להיות תוקף, והמחיר בסירוב לה יידרש להיות קצוב בזמן ובעלויות מצטברות. להבדיל מהאיומים שהתלוו למבצע "מרכבות גדעון" ובוטלו זה אחר זה בחדרי המשא ומתן בדוחא, ישראל תצטרך להוכיח הפעם, אולי בפעם הראשונה מאז השבעה באוקטובר, שהיא הולכת עד הסוף. זו הדרך היחידה לסיים את מלחמת ההתשה הזו ולהשיב את החטופים לבתיהם.