משרד ראש הממשלה לא קיים, משרד החוץ מתפקד חלקית, ודובר צה"ל שולט בכיפה - אלה רק חלק מהממצאים של "דו"ח ההסברה הגדול", שבדק את התפקוד של ישראל ונציגיה ב-15 משברים תקשורתיים מאז פרוץ המלחמה.
משרד התפוצות יצא למחקר כדי לבדוק את תוצאות פעולות ההסברה שהוא נוקט. המחקר נערך באופן עצמאי על ידי פירמת סומך חייקין ומומחי תוכן, Scooper ו -Dim-Next . מחד זהו מחקר פורץ דרך וראשון מסוגו הבודק את האפקטיביות של פעולות הסברה רבות ומגוונות: הודעות לתקשורת והופעות בה, משלחות לחו"ל, סיורי בכירים וידוענים בארץ, ופעילות של דוברים בלתי רשמיים ובלתי רשמיים.
מאידך, כותבי המחקר מציינים כי "במהלך המחקר נתקלנו במגבלות מהותיות", ביניהן הסתמכות רק על מופעים באינטרנט ולא ברשתות הטלוויזיה הגדולות. בנגוע לרשתות החברתיות, הבדיקה סקרה רק את X (לשעבר טוויטר). עם זאת, המתודולוגיה שנבחרה עקבית ובדקה את כל נשואי המחקר והאירועים באופן שוויוני.
הדו"ח מדד את תפקודם והשפעתם של שלושה מערכי הסברה רשמיים (דו"צ, משרד רה"מ ומשרד החוץ) וכן של 20 אישים, רשמיים וא-פורמליים שייצגו את ישראל ב-15 המשברים שנבחנו. האירועים בהם מדובר הם בין היתר בירי טיל של הג'יהאד האסלאמי על בית החולים אל אהלי כבר ב-2023, בפגיעה השגויה בעובדי "המטבח המרכזי העולמי" ב-2024, בכניסה לרפיח ועוד. בכל האירועים שנבדקו, ישראל הותקפה בתקשורת המערבית וברשתות החברתיות כמי שכביכול נהגה באופן בעייתי.
הדו"ח מחזיק 136 עמודים וכולל שורה ארוכה של המלצות כיצד לשפר מן היסוד את תפקוד ההסברה הישראלית. ההמלצות נדרשות שכן מסקנות המחקר עגומות מאוד. נמצא כי שלושת הגופים הרשמיים המייצגים את ישראל לא הגיבו ככלל בארבעה מ-15 המשברים שנבדקו. בתשעה המקרים האחרים ישראל הגיבה, אך באיחור של 19 שעות בממוצע – כלומר כמעט יממה לאחר ההתרחשות, כאשר העיסוק התקשורתי בה כבר היה נמוך.
יצוין כי משרד ראש הממשלה התייחס הגיב רק בארבע מ-15 התקריות. עוד נמצא כי גם כאשר הייתה תגובה, המסרים של גופי ההסברה לא היו זהים.
החוקרים פתחו אלגוריתם שבחן עד כמה מסרים של דוברים ישראלים יצאו מהמעגל האוטומטי יצא מהמעגל הפרו הישראלי. נמצא כי דובר צה"ל לשעבר, דניאל הגרי, קיבל את הציון הגבוה ביותר (7.6) ובפער גבוה מכל הדוברים האחרים. הבאה בתור אחריו היא השחקנית ופעילת ההסברה, נעה תשבי (3.7), הפרשנית האמריקנית-לבנונית בריג'יט גבריאל (3.3) והשגריר לשעבר באו"ם גלעד ארדן (3.0).
לסוף הרשימה הגיעו באופן מפתיע, יוסף חדאד (1.4), חנניה נפתלי (0.9) ונפתלי בנט (0.4). זאת על אף שהשלושה נחשבים למסבירים בולטים של ישראל בתקשורת העולמית.
המחקר מצא כי כלי ההסברה היעיל ביותר הוא עריכת סיורים בארץ למשפיענים ומובילי דעה. פעם אחר פעם הוכח שנוכחות בשטח של אישים בכירים מהעולם, מובילה אותם להגביר באופן משמעותי את היקף השיח על ישראל באופן חיובי. פעילותם מהודהדת בהמשך על ידי אחרים ולכן המסקנה היא שביקורי משלחות היא כלי קריטי שמחייב הרחבה.
מנגד, המלצת המחקר היא לצמצם בהוצאת משלחות של חטופים ובני משפחותיהם לחו"ל. זאת משום שההשפעה של ביקורים כאלה, שהייתה משמעותית בתחילת המלחמה, פחות אפקטיבית כיום.
במשרד התפוצות יזמו את הזמנת המחקר אף שחלקו במערך ההסברה הישראלי מצומצם מאוד. שר התפוצות, עמיחי שיקלי, הציע פעמיים לראש הממשלה לקחת אחריות על הפעלת מערך ההסברה הלאומי. נתניהו, שרוקן מתוכן את פעילות המערך הכפוף אליו אישית, דחה את ההצעה בלי לנמק.
יצוין כי משרד החוץ קיבל במסגרת תקציב 2025 סכום של חצי מיליארד שקלים לטובת חיזוק ההסברה. ואולם ממגוון סיבות, 8 חודשים לאחר תחילת השנה הקלנדרית, רק חלק קטן ממנו מנוצל.
הדו"ח הועבר בימים האחרונים לשורה של גורמי מקצוע בתחום ההסברה במערכת הממשלתית.