טעות הובילה לאובדן אחד מהאתרים החשובים ביותר בהיסטוריה העתיקה של ישראל. כעת מנסים המתיישבים לתקן אותה, אף שהדבר מאתגר במיוחד בהתחשב בעובדה שהאתר הארכיאולוגי המדובר נמצא בשטח הרשות הפלשתינית. והכל החל רק מפני שמישהו סימן במפה את שם האתר, במקום את המקום עצמו.
בריכות שלמה הן לב מפעל המים הקדום שהוביל מים מהרי חברון לירושלים. שלוש הבריכות העצומות, שנבנו בדירוג כך שניתן היה לעשות שימוש יעיל במים, נבנו לכל המאוחר בתקופתו של הורדוס, וניקזו מים שהועברו באמצעות אמות מים עתיקות ששרדו בחלקן עד היום.
דובי שפלר: "הקצינים של המנהל האזרחי הקיפו את המילים 'בריכות שלמה' במפה, אבל לא את הבריכות עצמן. על המפות חתמו בוושינגטון ובזה נגמר הסיפור"
במחקר שערך ארגון "שומרים על הנצח" נקבע כי במדידות, שבוצעו בשנות ה־20 של המאה הקודמת, עלה שהמערכת, מהמפעלים ההנדסיים המרשימים של העולם העתיק, העבירה בין 500-360 אלף קוב.
עבדה עד 1967
המערכת העצומה משכה את תשומת ליבם של נוסעים וחוקרים רבים, ושיפוצים רבים נעשו בה לאורך השנים, עד לימי המנדט הבריטי.
האחרונים שביצעו בה שיפוץ היו אנשיו של האדמו"ר החלוץ, הרב ישעיהו שפירא, חסיד ציוני נלהב, ב־1921 – שש שנים לפני עליית היישוב הראשון בגוש עציון.
עד 1967 סיפקה המערכת מים לירושלים ועד 1993, שנת החתימה על הסכם אוסלו, היו הבריכות מתמלאות במים כבימי קדם.האבסורד הגדול התרחש בזמן הסכם אוסלו.
חשיבות הבריכות היתה ידועה וברורה, וראש הממשלה יצחק רבין הנחה במפורש להשאיר את השטח בשליטה ישראלית מלאה. אלא שאז אחד הקצינים במנהל האזרחי שהיה אחראי על השרטוט עשה טעות.
"הבריכות היו אמורות להישאר בקצה האדמות של היישוב אפרת, אבל הקצינים עשו טעות נוראית ואומללה", מתאר דובי שפלר, ראש המועצה המקומית אפרת, שמנסה לתקן כרגע את מה שהתרחש.
"הם הקיפו את המילים 'בריכות שלמה' במפה אבל לא את הבריכות עצמן. את המפות הם לקחו לוושינגטון ועליהן חתמו, ובזה נגמר הסיפור".
הטעות ההיא הובילה לכך שהרחבה שמתחת לבריכות ההיסטוריות הוגדרה כשטח C, בשליטה ישראלית מלאה, ואילו הבריכות עצמן, במרחק 20 מטרים בלבד - הוגדרו כשטח A, בשליטה פלשתינית מלאה.
במשך שנים רבות היה האתר נטוש לחלוטין, ונגרם לו נזק רב. בשל הקרבה למחנה דהיישה ולעיר בית לחם נאסר על המתיישבים להגיע למקום, למעט בהזדמנויות מיוחדות. וגם כשסוף־סוף התקיימו סיורים למקום - הם נעצרו בגבול שטח C, 20 מטרים מהבריכות ההיסטוריות עצמן.
בינתיים אתר אמת הביאר, אחת מהאמות שהובילה את המים, הפך לאטרקציה מקומית, אך ההגעה לבריכות היתה אסורה ונחשבה למסוכנת. "בריכות שלמה הן המוביל הארצי של ממלכת ישראל הקדומה, ומעידות על כך שכבר אז ישראל היתה מעצמת מים וידע ברמה הגבוהה ביותר. היחס של מדינת ישראל אליהן הוא הפקרה והזנחה", אומר משה גוטמן, מנכ"ל ארגון "שומרים על הנצח".
כששפלר נכנס לתפקידו לפני כשנה הוא ירש מקודמו תוכנית להקמת מרכז מבקרים בכניסה ליישוב אפרת, יוזמה משותפת למועצה ולמשרד התיירות שכללה פיתוח של אמת מים נוספת מתחת לשכונת הדגן. "המטרה היתה להביא אנשים לסיורים באמות המים באפרת ובגוש עציון", הוא מספר.
כדי לגייס את הכסף הנדרש הוא נהג להביא פוליטיקאים לתצפית, להסביר על אמות המים, להצביע מרחוק על הבריכות, שנראות היטב מקצה היישוב, ולהסביר על חשיבותן. הוא הביט על הבריכות מרחוק והבין כי את האבסורד הזה צריך לתקן.מאז התחיל שפלר להזיז את המערכת.
הוא פנה לאנשי קמ"ט ארכיאולוגיה של המינהל האזרחי, ל"שומרים על הנצח" ולתורמים אמריקנים במטרה לבחון כיצד להעלות את המודעות לאתר, שהוא בעל שם מוכר אך בפועל נשכח.
"התחלנו ליצור מודעות, להגביר את המאמצים ולהזכיר לכולנו שבריכות שלמה ההיסטוריות צריכות להיות בידינו".
אתגר מדיני לא פשוט
האתגר המדיני אינו פשוט, בלשון המעטה. במדינת ישראל כיום מפחדים להזיז דבר בסטטוס־קוו שקבע הסכם אוסלו הלכה למעשה, וכל עוד האתר נמצא בשטחי A, בשליטה פלשתינית, המדינה לא תשקיע שקל בקיומו. קמ"ט ארכיאולוגיה אכן מפקח על אתר בריכות שלמה, בניסיון למנוע נזק, אך הוא אינו יכול לפעול במקום.
ביום שישי האחרון התקיים סיור מטעם מועצת אפרת באתר ההיסטורי, באישור כוחות הצבא הגזרתיים, ולאחרונה התקיימו כמה סיורים כאלה.
במקביל, ביישוב אפרת שינו את הייעוד של מרכז המבקרים, כך שיספר את סיפורן של אמות המים ובראשן בריכות שלמה, תחת השם "מרכז שלמה".
פנייה נעשתה לתורמים אמריקנים כדי להקים את המרכז. נוסף על כך, מתכננים באפרת להקים בית מלון שבו 150 חדרים במטרה לקדם את נושא התיירות באזור.
"מדובר במפעל אדיר שהשתמר בצורה מדהימה, עד שהוא התחיל להיחסם. אוסלו היה הקבורה הסופית של האירוע הזה", אומר שפלר. "רק כשאתה מגיע לשטח אתה מבין את העוצמה של המפעל הזה. אלה בריכות מים עצומות שמספרות את הסיפור של אבותינו. צריך להבין - רק הבריכה התחתונה ריקה כיום בגלל ההזנחה, היא באורך 177 מטרים, ברוחב 62 מטרים ובעומק 22 מטרים. זה לא ייאמן עד כמה זה ענק".
באפרת שינו את ייעוד מרכז המבקרים, כך שיספר את סיפורן של הבריכות. נעשתה פנייה לתורמים אמריקנים ומתוכננת הקמת בית מלון עם 150 חדרים
המטרה: גן לאומי
הישראלים מבינים היטב כי משהו חייב להשתנות.
"נדרשת פעולה מיידית כדי לשמר את השריד המדהים הזה", אומר גוטמן. "יש להכריז עליו כגן לאומי ולהשקיע בו את המשאבים הנדרשים כדי לתת לו את הכבוד הראוי. זו חובתנו המוסרית וההיסטורית". שפלר מבהיר כי את הטעות שנעשתה יש לתקן. "בריכות שלמה זה שם מוכר לכל הישראלים, אך הם לא מבינים שהאתר הזה לא בידינו רק בגלל טעות אומללה. אנחנו עושים כעת פעולות כדי להשיב את המקום לידי ישראל באמצעות הרגליים - סיורים ומודעות, בתקווה שבעתיד נוכל להקים במקום גן לאומי כפי שנדרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו