נתוני "משרד הבריאות הפלשתיני" מוכיחים כי בעזה לא נעשה רצח עם. כך עולה ממחקר חדש של קבוצת המחקר "תמרור" לסכסוך הישראלי-פלשתיני. את המחקר הוביל פרופ' גלעד הירשברגר מאוניברסיטת רייכמן, יחד עם פרופ' סיון הירש-הפלר וד"ר אל"מ (מיל) שאול אריאלי.
שלושת החוקרים בדקו את ההתפלגות הסטטיסטית של נתוני האנשים שמתו ברצועת עזה מאז נובמבר 2023 ועד היום, כפי שפורסמו על ידי "משרד הבריאות" הנשלט על ידי חמאס. "משרד הבריאות של עזה (GMH) אינו גורם ניטרלי; הוא קשור לחמאס וממלא תפקיד פוליטי בסכסוך. יש להתייחס לנתוניו בזהירות", כותבים החוקרים.
אי-ההבחנה בין חמושים לאזרחים
קושי נוסף היה אי-ההבחנה של המשרד עצמו בין נפגעים אזרחיים וחמושים, ובין מי שמתו מוות טבעי למי שנהרגו כפועל יוצא מהמלחמה. תחת המגבלות האלה החוקרים בדקו אך ורק את שיעורם מקרב המתים של גברים בגילאי 55-17, שהם הפוטנציאליים להיות מעורבים במלחמה.
הממצא הראשון היה כי ישנה "ירידה הדרגתית ועקבית בסך ההרוגים הפלשתינים (בעזה) לאורך זמן". שנית, "בשלבי המלחמה המוקדמים (במהלך התקיפה האווירית הנרחבת), מספר הנפגעים האזרחים היה משמעותית גבוה ממספר הנפגעים החמושים. באותה עת, גברים בגילאי לחימה היוו רק ~20% מהנפגעים".
הגילוי השלישי הוא "במהלך לחימה של כמעט שנתיים, שיעור הנפגעים החמושים (הפוטנציאליים) עלה ליותר מ-45%, מה שמשקף פעולות ממוקדות יותר וירידה במקרי מוות של אזרחים". כלומר, ככל שחלף זמן רב יותר מתחילת המלחמה, כך שיעורם של הגברים בין 17 עד 55 מקרב כלל המתים, הלך וגדל.
"מה שאפשר לראות מהנתונים, עם כל המגבלות שלהם, הוא שבתחילת המלחמה יש הרבה יותר הרוגים אזרחים, ואילו בחודשים האחרונים מספר ההרוגים בגיל הלוחמה הגיע כמעט לחצי. כלומר האש של צה"ל מתמקדת בקבוצה הדמוגרפית הזו, וזה אומר שהמאמץ של הצבא הוא להרוג מחבלים. החיילים לא מכוונים לילדים, לנשים או לזקנים, אלא לאנשים בגיל הזה", אומר פרופ' הירשברגר.
"אין ביטוי לזה"
הוא מציין כי אינו נכנס לשאלה אם יש או אין "רצח עם" כביכול בעזה, משום שזו סוגיה משפטית. עם זאת, הוא מדגיש כי "רואים שהאש הולכת ומתמקדת ביתר דיוק בקבוצה הזו. זה מעיד על ניסיון אפילו מוצלח לפגוע במחבלים ולא באזרחים. כי אם הייתה כוונה (של ישראל) להשמיד אוכלוסייה, היא הייתה צריכה להיות מופנית לכל הכיוונים ולכל קבוצות האוכלוסיה והדבר היה בא לידי ביטוי בנתונים של חמאס. זה לא כך. אין ביטוי לזה".
הירשברגר מוסיף כי שיטת מחקר זו תאפשר לבחון בקרוב אם יש אכן רעב בעזה, שכן אפשר יהיה לבדוק גם זאת בנתונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו