הצדקנות של גרוסמן מתדלקת את עלילות הדם האנטישמיות

שלום רב דויד יקר, וט׳ באב מהורהר שיהיה.

אני מאד מעריך אותך כסופר, ומחבב אותך כאדם. אתה ג׳נטלמן מושלם ואדם בעל נפש יפה ועדינה. מהיכרות אני אומר זאת.

אבל מכובדי, אנחנו במלחמה. לא על השבת החטופים ווידוא שהחמאס לא ימשיך לשלוט בעזה, לתכנן שבעה באוקטובר 2 ולהמשיך לדכא, להרוג ולהשתמש באוכלוסיה בעזה כמגן אנושי להמשך פשעיו הרצחניים ותוכניותיו השטניות כלפינו. עזוב את זה לרגע. וממילא זה, עושה רושם, פחות טורד את מנוחתך בימים האלה. בסדר גמור. כל איש וסדרי העדיפויות שלו.

אנחנו מצויים - כלומר: ארצך, מדינתך והעם היהודי כולו, ברחבי כל העולם - במלחמה של ממש. על הלגיטימיות שלנו כיהודים, ובוודאי כישראלים. על שמנו הטוב (האם אתה ער לכך שהמילה הנרדפת לישראלי וליהודי בעולם כיום היא ״רוצח עם״? עודכנת בדבר? אני מעריך שכן, שאתה מבין את המצב. אז: באמת? היהודים מבצעים רצח עם? באמת? זה טיבנו? זה טבענו? זו דעתך על עמך? טוב לדעת); ומלחמה כנגד גל אנטישמיות ושנאת ישראל שמאיים בפועל - במעשה כבר, לא בפוטנציאל - על כל יהודי וישראלי בעולם, בכל מקום על הגלובוס כמעט. אני מקווה שאתה ער לכך. אם לא: זה המצב. אנחנו ניצבים בפני סכנה קיומית היסטורית וסכנה פיזית אמיתית בכל מקום נתון בעולם כרגע, בערך.

עזוב לרגע את הממשלה הזאת ומחדליה ועליבותה והקטסטרופה שהיא הכניסה לתוכה את כולנו; כפי שאתה בוודאי מבין, אני לא מאוהדיה הגדולים. אבל אני כן אוהד מאד מאד גדול של העם היהודי ושל עתידו ושלומו ובטחונו, וזכותו לחיות מבלי להיות נרדף, פעם על ידי קוזאקים ונאצים ובריונים ורוצחים ואנטישמים פסיכיים, ופעם על ידי תקשורת בינלאומית ומיליארדים של אנשים שממש שמחים לקנות כל מילה מהמילים שלה. וזה, מכובדי, הופך אותנו למדינה מצורעת, ושנואה, ומעמיד כל אחד מאיתנו בבעיה קשה. הרגע ממש ועוד שנות דור לפחות קדימה.

אין מה לומר, אתה באמת סופר בינלאומי, ומי שריאיין אותך ל״לה רפובליקה״ האיטלקי רצה לשמוע את ״קול המוסר הישראלי״ בשעה שבה כל העולם ניצב המום ומבועת מול ״היעדר מוסריותנו״. כשצלצל העיתונאי האיטלקי הוא ביקש לייצר כותרת בסגנון ״קול המצפון הישראלי, דויד גרוסמן, מרים דגל אדום מול ארצו״. זה סיפור מצוין, ואחלה כותרת, ועוד דרך לעבור עוד יום עיתונאי שבו צריך לתחזק את נרטיב ״ישראל מרעיבה עזתים למוות מתוך כוונה להשמיד את העם הפלסטיני האומלל״. יש נרטיב לחזק ולתחזק, ואז מצלצלים אליך (טמבל שימושי, אדיש לחלוטין לעניין) בכדי להוציא ממך כותרת. ככה זה עובד, דויד. אתה לא טיפש. ידעת כשהתראיינת שדבריך יצוטטו בכל העולם, אם תהיה בהם כותרת. ובהחלט סיפקת להם וואחד כותרת. כל הכבוד לך! המותג המוסרי ״דויד גרוסמן״ בוודאי הרוויח מכך הרבה. איש מוסר. מגדלור של הומניזם. עכשיו כל העולם יודע.

הבעיה, דויד, היא שאולי הזדהרת כמגדלור של אור טהור אצל קוראיך בעולם, אבל אותנו - היהודים והישראלים - דפקת חזק. בזמן מלחמה. אני תוהה אם אתה מבין שלאחר דבריך לעיתון האיטלקי, אשר מהודהדים בכל העולם, בני - אשר עושה את ימיו עכשיו בחו״ל לטובת לימודים - נמצא בסכנה. סכנת חיים גדולה יותר מזו שבה היה מצוי לפני שהיה חשוב לך לבטא את הערכותיך ותובנותיך וכאביך ב״לה רפובליקה״. וכמוהו יש עוד עשרות אלפים של ישראלים בחו״ל, ממש עכשיו, ומיליוני יהודים - ואת כולם צדים ורודפים בגלל שישראל מבצעת רצח עם והרעבה בעזה, אפילו דויד גרוסמן אישר (אם כי בלב שבור! שנאמר: מוסריות אקס אקס אקסטרא לארג׳ - גם מאשר ומתקף שעמו פושע, וגם משתף שעצוב לו שזה ככה. אין בעולם קדושים כמוך). אבל עזוב אותם, את היהודים והישראלים והמשבר ההיסטורי שלהם - המצב בעזה רע יותר.

ואגב המצב בעזה: בנוסף, הסיכוי להשבת החטופים פחת היום עוד טיפה, בגלל שנרטיב החמאס מאפשר להם לכרוך את הרעב בעזה עם סירובם לשחרר חטופים. זו אשכרה טענתם, שעד שלא ייפסק ״הרעב בעזה״ (מי יקבע מתי נפסק הרעב בעזה, אגב? אתה, אולי? או איזה ארגון זכויות אדם שיודע הכי טוב בעולם מה הכי טוב ונכון לעולם? מי יחליט שההרעבה הסתיימה ואפשר לעבור לספין הבא על ישראל והיהודים?) לא יהיה מו״מ על החטופים. וראו זה פלא: דויד גרוסמן מאשר - ישראל מבצעת רצח עם, אין שום סיבה לחוש אמפטיה כלפיה וכלפי חטופיה. אז עכשיו שיילכו לחפש - הישראלים הרצחניים והמרעיבים האלה - את החברים שלהם. את מי מעניינים החטופים האלה שלהם? החטופים זו סיבה להרעיב ילדים?

אופסי: הנה קונפליקט מוסרי - גורל החטופים וסיכוייהם לשוב הביתה על רקע קמפיין ההרעבה, למול גורל הפלסטינים שחמאס מתעלל בהם ומשתמש בהם. הרהרת בזה בוודאי, ולבסוף החלטת שנכון יותר לדאוג לפלסטינים מאשר לחטופים. זו משמעותה המוסרית של פעולתך, אגב מוסר.

וכפי שהבנת, טענתך, גם אם היא מעוותת בעיניי, אפשר ורצוי לדבר עליה בתוכנו, בוודאי! שווה שיחה פנימית בתוכנו - אבל ללכת ולתת בכלי תקשורת בינלאומי הצהרה כזאת?! - או שאתה שוטה גמור (ואתה ממש לא) - או שאתה אדיש לגמרי לתוצאות המילים שלך, ובלבד שתוכל להתייצב מאחוריהן מוסרית וערכית ולהתבטא כאיזה משקיף לא מעורב בעניין, כאיזה כהן גדול של שבט מוסרי נדיר, על אנושי ממש, שהוא המחנה היחיד שאכפת לך ולעוד כמה מאות אלפי ישראלים ויהודים בעולם להשתייך אליו. גוד פור יו! איזה אנשים אתם! זכינו לחיות את חיינו הנבזיים והרצחניים והמרעיבים מתחת לשמש אורכם הנשגב. תודה לכם על זה.

ואם לחזור לעניין: ישראל וכל יהודי העולם בסכנה היסטורית של ממש, בשל עלילת דם מטורפת שהדביקו לנו מחוללי השבעה באוקטובר בצוותא עם השמאל האנטישמי במערב (חגיגה שם של אנטישמיות בוטה ממש, בחוגים שלך במערב, אתה בוודאי מעודכן), אבל לך חשוב יותר להתראיין ל״לה רפובליקה״ ולהזכיר לעולם מי הוא שר המוסר של ישראל: הסופר דויד גרוסמן.

ובכן, דויד, עוד כמה ראיונות כאלה שלך ושל חבריך, והשוטים המוחלטים שנוהים בעקבותיך, וגם את ספריך יפסיקו למכור באיטליה, רק כי כתב אותם ישראלי ויהודי. על המסלול הזה אנחנו עולים. וגם אתה, חביבי. ולא יהיו לך פטורים. כי לאף יהודי ואף ישראלי אין פטור מהיותם, ובכן, יהודים וישראלים - (אתה באמת עד כדי כך חלש בהיסטוריה של עמך? באמת? ובכן: יש מצב). הם לא חושבים שאתה עכשיו משלהם, דויד, לאחר דברי הקדושה שלך. מזל רע נפל בחלקך, אבל אתה משלנו. בעיניהם לא פחות מאשר בעינינו. אתה כורת את הענף שאתה עצמך יושב עליו, ובאותה הזדמנות משליך את כל העם היהודי ואת מדינת היהודים מתחת לגלגלי האוטובוס האנטישמי הדוהר והבוער. גוד פור יו!

והנה, כאן למטה, תמונה של עוד מזה רעב אומלל בעזה. שמו אביתר דויד, והוא נחטף לפני שנה ועשרה חודשים והגיע למצב הזה (החמאס שיחרר את הסרטון ממש אתמול. רעבים אלה, באמת. לרוע). רק למקרה ששכחת שיש עוד רעבים בעזה. חטופים ישראלים. והחמאס האומלל, מחזיק גם את עמו שבוי וגם את החטופים. ואתה היום נתת המון כח אש לתעמולה שלו. והוא היחיד שהרוויח מדבריך. אה, סליחה: גם אתה. המותג ״דויד גרוסמן״ יודע שגשוג גדול בחוגים הנכונים בארץ, והכי חשוב: בעולם כולו. בכל זאת - סופר בינלאומי.

כשהם ישחררו את אביתר דוד ושאר הארבעים ותשעה, המלחמה תסתיים, זה ברור לכולם, ואז אשמח ממש לשמוע את דעתך על מצב הפלסטינים בעזה ומעללי ישראל המרושעת. אבל עד אז: כשאתה הולך להיות חתיך בעולם? אתה מזיק לנו. נזק נורא. הרסני ממש. ובעיתוי ממש ממש ממש גרוע לנו. השתמשת בשמך ובמעמדך בעולם ומכרת את עמך. הסבת לנו נזק אדיר אתמול, דויד. וסיכנת את חיי כולנו, בארץ ובתפוצות. וחשוב שתדע זאת.