הקשיים המדיניים שישראל חווה בשבועות האחרונים לא ישפיעו בטווח הקרוב על חיי היום יום של האזרח. תהליכים מדיניים לרוב מתנהלים בקצב איטי וחולף זמן מרגע שמתקבלת החלטה, ועד שהיישום מורגש בשטח. עם זאת, קשה להתעלם מהסחף המדיני בעולם לכיוון הכרה במדינה פלשתינית, ועל השלכותיו על כל אחד ואחת מאיתנו.
מספר מדינות במערב הודיעו בימים האחרונים כי בכוונתן להכיר ב"מדינה פלשתינית". מה המשמעות של הכרה כזו?
בשלב זה אין להכרה כזו, אם אכן תתממש, השלכה מעשית. מדינות מיוצגות במגוון מסלולים באו"ם והגבולות שלהן נקבעים בהסכמה עם המדינות השכנות, כך שההצהרות האירופיות והאחרות לא ישנו דבר. יתרה מכך, "שגרירויות פלשתין" פעילות כבר עשרות שנים במדינות המערב, כך שבמידה מסוימת "הכרה" כזו כבר הייתה. אולם כיוון שישראל מתנגדת לכינון מדינה כזו, בפרט מאז טבח 7.10, הרי שעצם ההחלטה של מדינות שחשובות לנו לנקוט קו לעומתי - היא נזק מדיני.
אם כך מה אכפת לנו מההצהרות?
כי בסוף המילים מתורגמות למעשים. באופן כללי, חל מהפך לרעה בתדמית ישראל מאז פרוץ המלחמה. מיד לאחר הטבח היינו "הטובים", כיום אנחנו מוצגים כ"רעים". כפועל יוצא מהקריסה במעמדנו, נאלצנו למשל להכניס אספקה לחמאס בעזה בזמן מלחמה על אף שהדבר סייע לאויב והיה מנוגד לחלוטין לצרכי המלחמה. הצעד הזה פוגע בישראל, מרחיק את עסקת החטופים ומרחיק את הניצחון. זה מקרה מובהק שמכה מדינית הופך למכה מעשית. דוגמה נוספת: רק שלשום היה ניסיון לפגוע בחברותה של ישראל בתכנית טכנולוגיה מתקדמת ועתירת השקעות של האיחוד האירופי. אם המצב לא ישתפר יהיו עוד צעדים כאלה והם אף עלולים להתגבר ולהצליח.
האם לצעד תהיה השפעה כלכלית על ישראל או על הסכמי סחר?
כאמור - לא באופן מידי ולא בגדול, אלא בתהליך זוחל. כיום המשק הישראלי לא חסר השקעות חוץ - עיינו ערך עסקת הענק של פאלו אלטו אתמול - ועדיין ההנחה היא שיש לא מעט חברות ומשקיעים שמחרימים או לפחות נרתעים מפעילות בישראל מסיבות פוליטיות. אם ההידרדרות במעמדנו תחריף, מדינות ובעקבותיהן חברות יתרחקו מישראל. צריך להדגיש שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מתרחיש קיצוני כזה.
כיצד הודעת מדינות המערב תשפיע על הקשר עם הבית הלבן?
היא לא. טראמפ הוא האחרון שאכפת לו מה חושבים הקנדים או האוסטרלים על ישראל.
אז אפשר פשוט להתעלם?
חס וחלילה. בעולמנו הגלובלי כל מדינות העולם זקוקות לאחרות כדי לשרוד ולשגשג. ישראל נדרשת לכך במיוחד, אם כדי לרכוש מרכיבי מזון יסודיים, או כדי לרכוש מערכות נשק. ראינו במלחמה שאובדן הלגיטימציה הביא מדינות מערביות להודיע על הימנעות ממכירות נשק לישראל. יש לזכור שבעוד ארבע שנים המפלגה הדמוקרטית עשויה לכבוש מחדש את הבית הלבן. אפילו אם ייבחר נשיא אוהד ישראל, גורמי הקיצון במפלגה - בדיוק כמו שקרה עם הנשיא הקודם ג'ו ביידן – ילחצו אותו לכרסם בקשר עם ישראל. כך ששימור בסיס התמיכה הציבורית בארה"ב ובמערב הוא חיוני לישראל.
אז מה צריך לעשות?
בראש ובראשונה ישראל חייבת לצאת ל"מערכה על התודעה". הממשלה בירושלים, יחד עם הנהגת יהודי העולם, צריכות להקים מטה הסברה ענק ורב־שפתי, שיספר לעולם את סיפורה של ישראל. מול מסעות ההכפשה עתירי ההון שמופעלים נגדנו, אי אפשר להשאיר את השער ריק. הסיפור של ישראל צודק, מי כמונו יודעים זאת. אבל אם לא מספרים אותו, אין פלא שהעולם לא יודע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו