הבליץ הדיפלומטי נשא פרי והסנקציות שהנציבות האירופית המליצה להחיל על ישראל נבלמו בשלב זה. לאחר דיון סוער בהשתתפות שגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי שנסב סביב הבקשה להשעיה חלקית של ישראל ממימון במסגרת תוכנית הורייזון הוחלט שבשלב זה לא ינקטו, כאשר טרם נקבע דיון ומועד מחודש להצבעה מחודשת על הנושא.
נכון לרגע זה, המדינות שתמכו בהשעייה ודחפו אליה לא הצליחו להגיע לרוב יחסי נדרש של 17 מדינות ולשכנע מדינות שמייצגות 65% מתושבי האיחוד לאמץ את הסנקציות נגד ישראל.
לצד מדינות כגון ספרד, אירלנד וסלובניה, אשר דחפו רבות נוספות ליישם את הסנקציות שימנעו מחברות ישראליות שמפתחות מוצרים שיש בהם גם שימוש צבאי מקבלת מענקים אירופיים, עמדו גרמניה ואיטליה שמנעו את התקדים המסוכן.
אולם, למרות שהמדינות העוינות את ישראל לא הצליחו להשיג רוב, גם החלק מהמדינות שתומכות בישראל ציינו כי הן בוחנות את ההצעה לצעדי ענישה נגד ישראל והן יביעו את עמדתן הסופית בהמשך, בהתבסס על הפעילויות של ישראל למניעת אסון הומניטרי ברצועת עזה, ובאספקה מאסיבית של ישראל לתושבי עזה, כך שלא יתאפשר מצב של רעב.
גם בגרמניה נשמעו בימים האחרונים ביקורת כלפי ישראל לאור התמונות הקשות שאמצעי התקשורת באירופה מראים, הכוללות רעב ומצוקת מזון קשה.
הדרישה האירופית לאספקת סיוע הומניטרי גרמה לישראל להתחייב לפני מספר שבועות בפני האיחוד לספק סיוע הומניטרי משמעותי לרצועה, אולם התמונות שיצאו מהרצועה גרמו לאכזבה רבה באיחוד וללחץ על המדינות התומכות בישראל להצביע בעד הסנקציות. זו גם אחת הסיבות להחלטה בישראל להעביר סיוע הומניטרי מאסיבי בימים האחרונים, ללא קשר למו"מ עם חמאס.
כאמור, אתמול הציעה הנציבות האירופית להשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית המחקר בתגובה למצב ההומניטרי ברצועת עזה. ההשעיה הספציפית נוגעת להשתתפות סטארט-אפים וחברות קטנות ישראליות באקסלרטור של המועצה האירופית לחדשנות (EIC).
לפי הנציבות האירופית, ״ההשעיה מגיעה כתגובה לבחינה של סעיף 2 של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל״, והיא הדגישה כי ״כיבוד מחויבויות אלה מהווה חלק חיוני משיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל במסגרת ההסכם״.
ההמלצה הגיעה לאחר שלפני כשבועיים לא התגבש רוב בקרב שרי החוץ לסנקציות נגד ישראל, בעקבות דוח שקבע שיש אינדיקציות שישראל לא עומדת במחויבויותיה לזכויות אדם. ישראל הצליחה למנוע אז מהחלטה נגדה לאחר שהושגה הסכמה לגבי הכנסת סיוע הומניטרי לעזה.
בשבוע שעבר אמרה נציבת החוץ קאיה קאלאס כי ״הרג האזרחים המחפשים סיוע בעזה הוא בלתי ניתן להגנה״. היא הבהירה בשיחה עם שר החוץ גדעון סער כי ״צה״ל חייב להפסיק להרוג אנשים בנקודת חלוקת הסיוע. כל האופציות נשארות על השולחן אם ישראל לא תממש את התחייבותה״.
ההשעיה המוצעת נגעה ספציפית לאקסלרטור של המועצה האירופית לחדשנות, שמיועד לסטארט-אפים וחברות קטנות עם "חדשנות פורצת דרך וטכנולוגיות מתפתחות שיש להן יישומים פוטנציאליים כפולים, כמו אבטחת סייבר, רחפנים ובינה מלאכותית".
הנציבות הבהירה כי ״ההשעיה המוצעת היא פעולה ממוקדת וניתנת להפיכה״ וכי ״היא לא משפיעה על השתתפות אוניברסיטאות וחוקרים ישראליים בפרויקטים שיתופיים״.
הורייזון אירופה היא תוכנית המחקר והחדשנות המרכזית של האיחוד האירופי והגדולה בעולם, עם תקציב של 95.5 מיליארד אירו. ישראל משתתפת בתוכניות המחקר של האיחוד מאז 1996, ולקחה חלק באלפי פרויקטי מחקר משותפים בעשורים האחרונים.
כאמור, בניגוד להחלטות אחרות של האיחוד שדורשות קונצנזוס של 27 המדינות, כדי שההמלצה תאומץ, לאימוץ הסנקציות נדרשה תמיכה של רוב מיוחס במועצת האיחוד האירופי - כלומר תמיכת 17 מדינות המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד.
אולם הלחץ הדיפלומטי המסיבי של משרד החוץ ביחד עם פעילות מואצת מאחורי הקלעים של ארגוני חברה אזרחית, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מול עמיתים אירופים, הצליחו לסכל את הסנקציות בשלב זה.
בתוך כך, לפי דיווח של סוכנות הידיעות האיטלקית, קבוצת מדינות חברות, בראשות גרמניה, מעכבת את הרעיון להשעות חלק מהמימון של הורייזון לישראל בתגובה לאסון עזה.
כך על פי מקורות דיפלומטיים אירופיים שאמרו ל-ANSA בנוגע לדיון בכינוס הנציגים הקבועים (Coreper II) על הצעת הנציבות האירופית להשעות חלקית את השתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר הורייזון של האיחוד האירופי. עשר מדינות חברות הצהירו עד כה במפורש את תמיכתן בהשעיה החלקית של השתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר האירופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו