"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ לממשלה: יש הצדקה למתן מענק גם לתושבים בצפון שלא פונו

עותרים לבג"ץ טענו כי אף שלא פונו באופן רשמי, נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המצב הביטחוני ויש להשוות את זכויותיהם לאלו של המפונים • בעקבות זאת, שופטי בג"ץ הציעו לממשלה לבחון מחדש את הקריטריונים לקבלת המענק • המשמעות המעשית: קריאה לבחינה מחודשת של מדיניות הפיצויים, שתושביהם נפגעו כלכלית, נפשית וחברתית בדומה למפונים

,עודכן
0השמעה
טיל שנורה לעבר בית פרטי ביישוב אביבים שבמועצה האזורית מרום הגליל וגרם נזק (ארכיון). צילום: כב"ה צפון

האם גם תושבים שלא פונו במהלך המלחמה יהיו זכאים למענק חזרה?שופטי בג"ץ סולברג, אלרון ושטיין קבעו בהחלטה עקרונית כי "על פני הדברים, לכאורה, יש הצדקה למתן מענק שכזה", והציעו לממשלה לבחון מחדש את הקריטריונים.

יישוב בצפון (ארכיון),צילום: מיכאל גלעדי-ג׳יני

ההחלטה התקבלה בדיון בעתירה שהגישו 19 יישובים מהצפון הסמוכים ליישובים שפונו, בדרישה להחיל עליהם את "מענק החזרה" – תשלום שהמדינה הקצתה למפונים שחזרו לבתיהם.

העותרים טענו כי אף שלא פונו באופן רשמי, הם נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המצב הביטחוני או נותרו תחת מגבלות קשות, ולכן יש להשוות את זכויותיהם לאלו של המפונים.

במהלך הדיון שהתקיים אתמול, הציע הרכב בג"ץ לממשלה "לשקול להחליט על זכאות העותרים ל'מענק חזרה' שניתן למפונים, בשינויים המחויבים מכך שהעותרים אינם מפונים שהתפנו מבתיהם בהתאם להחלטות הממשלה".

בג"ץ הדגיש כי טרם כתיבת פסק הדין הסופי, הוא רואה לכאורה הצדקה להעניק את המענק גם ליישובים אלה, והעניק למדינה שהות להשיב להצעה עד ל-6 בספטמבר 2025. על פי המסלול של כ- 15 אלף שקלים למבוגר וכ-7500 שקלים לילד.

המשמעות המעשית של ההמלצה היא קריאה לבחינה מחודשת של מדיניות הפיצויים והמענקים לתושבי העורף בצפון, תוך התייחסות למציאות המורכבת שבה חלק מהיישובים לא פונו רשמית – אך תושביהם נפגעו כלכלית, נפשית וחברתית בדומה למפונים.

העתירה, שזכתה לדיון רציני מצד ההרכב, מציבה אתגרים משפטיים ומוסריים בפני המדינה: האם ניתן להבחין בין יישוב שפונה באישור הממשלה לבין יישוב שתושביו נאלצו לעזוב תחת אש אך ללא סיווג רשמי של פינוי?

עתה, כל העיניים נשואות לממשלה ולמשרדי הביטחון, האוצר והפנים, שיידרשו להחליט האם לאמץ את המלצת בג"ץ ולכלול גם את יישובי הספר שלא פונו רשמית במסגרת מענק החזרה. ההחלטה צפויה להשפיע על עשרות אלפי תושבים בצפון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר