"קניית" פוליטיקאים ומסורת תמיכה בטרור: מה קורה בקונסוליה הצרפתית בבירה?

סוף שנת 2023. היחסים בין ישראל לצרפת, שידעו לאורך השנים עליות ומורדות בלאו הכי ובלי קשר למלחמה בעזה, הגיעו לשפל המדרגה.

הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, שביקר בישראל לאחר טבח השבעה באוקטובר, באיחור משאר מנהיגי המעצמות, בחר לעלות על המסלול המהיר לניגוח מדינת ישראל בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו. שבועיים לאחר ביקורו בישראל הוא התראיין ל-BBC והאשים את ישראל ברצח ילדים ונשים. בהמשך, נלחם על מנת שחברות ביטחוניות-ישראליות לא ישתתפו בתערוכות נשק יבשתי וימי שהתקיימו במדינתו, ובחודשים האחרונים ביקש לכנס פסגה בין-לאומית בשיתוף סעודיה, שם קיווה להכריז על הכרתה של הרפובליקה במדינה פלשתינית.

אלא שבשבוע שעבר נפל דבר - מקרון הלך על כל הקופה ופרסם בחשבון הרשמי שלו ברשת "X" בשלוש שפות כי מדינתו תכיר במדינה פלשתינית בספטמבר הקרוב, במסגרת העצרת הכללית של האו"ם.

המהלך גרר תגובות נרחבות, החל מכאלה שמשבחות את הנשיא הצרפתי כמו זו של ארגון הטרור חמאס, וכלה בהודעות שגינו אותו ואת החלטתו - כמו אלה של ראש הממשלה נתניהו ושל שר החוץ האמריקני רוביו. בין התגובות הנסערות היו גם כאלה שקראו לנקוט בפעולות מידיות, כמו זו של חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, ששלח ביום שישי האחרון מכתב לשר החוץ סער, בו ביקש ממנו לסגור לצמיתות את הקונסוליה הצרפתית בירושלים, שמהווה לדבריו "שגרירות לרשות הפלשתינית".

דה-לגיטימציה והסתה לטרור

בדומה למדינות אחרות ברחבי העולם, לצרפת יש בישראל גם שגרירות וגם קונסוליות. השגרירות ממוקמת בתל אביב ואחראית באופן רשמי על היחסים בין שתי המדינות, ואילו הקונסוליות שפרוסות ברחבי המדינה אמונות על כל הקשור בנושאי השירותים הקונסולריים לאזרחי צרפת השוהים בתחומיה, כולל את אזורי יהודה ושומרון.

השירותים הללו כוללים, בין היתר, סיוע לצרפתים בישראל בעתות חירום, הנפקת אשרות שונות וכן מתן אישורים נוטריוניים בנושאים מגוונים הנוגעים לחייהם של אזרחי הרפובליקה שהעתיקו את מגוריהם ארצה.

בירושלים, הקונסוליה הכללית של צרפת פועלת מאז המאה ה-19 ונחשבת לאחת הנציגויות הוותיקות ביותר בעיר. שלא כמו מרבית הקונסוליות הפועלות בישראל, הקונסוליה אינה כפופה לשגרירות צרפת בתל אביב אלא פועלת כיחידה עצמאית שמדווחת מירושלים - ישירות לפריז.

במסגרת תחומי אחריותה, זו מטפלת, בין היתר, בתושבי מזרח ירושלים, אזור יהודה ושומרון וכן עזה (ואף נקראת באתרה הרשמי "שגרירות לפלשתין בירושלים", שממוקמת בכלל במערב העיר), ולצד הענקת שירותים קונסולריים היא מממנת פרויקטים חינוכיים, תרבותיים והומניטריים.

עם זאת, הכתוב לא מנע מהמוסד להיקשר בתסבוכות פוליטיות-מקומיות; כך למשל, האחרונה שבתסבוכות הללו היא פעילותו נגד סגירת שתי חנויות ספרים במזרח העיר בחודש פברואר האחרון, זאת בשל חשד להפצת תכנים מסיתים בחומרי הלימוד הנמכרים במקום.

הקונסוליה התרעמה בשל העניין, מהלך שגרר תגובות נזעמות כלפיה, דוגמת זו של שר התפוצות עמיחי שיקלי – שקרא לסגור את המקום לאלתר. לאחר קריאת השר, שלח חבר מועצת עיריית ירושלים ויו"ר ועדת הביקורת עו"ד אלדד רבינוביץ' מכתב לשר החוץ, בו פירט על פועלה של הקונסוליה ודרש, גם הוא, לסגור אותה.

לפי מסמך שהגיע ל"ישראל היום" ותוכנו נחשף כאן לראשונה, כבר בחודש מרץ האחרון הגיב ראש מטה השר, רוני צוברי, לדרישה לסגור את המקום וכתב כי "בימים אלה הסוגיה נבחנת במשרדנו". כך או כך, אין ערר על כך שהקונסוליה מהווה סמל למדיניות החוץ הצרפתית, ששוללת את הריבונות הישראלית בכל חלקי ירושלים.

גרוש לבן ליום שחור

חרף התפיסה הפרו-פלשתינית המובהקת של השלטון הצרפתי, מאחורי הקלעים מתרחש מהלך שמצליח לשמר את מעמד הקונסוליה בישראל גם בתקופות מטולטלות דיפלומטית בהן גוברות הקריאות נגד המדיניות הצרפתית בארץ - והכל במסווה תמוה של הכרה בירושלים.

"אחד האישורים שהקונסוליה מנפיקה לצרפתים שחיים פה הוא טופס שנקרא 'תעודת חיים' עבור כספי הפנסיה שלהם, המנוהלים בצרפת", מסביר גורם פוליטי שנמצא בקשר עם הקהילה הצרפתית בירושלים. אלא שבשבע השנים האחרונות, מי שחותם מטעם מדינת ישראל על המסמך הוא שמואל מרציאנו, שמשמש כמשנה לראש עיריית ירושלים משה ליאון וכן כחבר במועצת העיר מטעם ש"ס, האמון על תיק העלייה והקליטה.

לאורך השנים נבחר למועצה מרציאנו, יליד מרוקו שעבר להתגורר עם משפחתו בצרפת ובהמשך עלה ארצה, בעיקר בשל היותו כתובת מרכזית ומסייעת עבור הקהילה הצרפתית-הירושלמית בכל הקשור לעניינים בירוקרטיים.

תחת הכובע הזה, הוא קיבל במהלך שנת 2019 היתר מיוחד מהקונסול הכללי לשמש כנציג העירייה שיחתום על המסמכים הרלוונטיים של תושבי צרפת שמתגוררים בירושלים, ויהווה את ה"גשר" בין הממשל הצרפתי לזה הישראלי.

ההליך אושר במקביל בעיריית ירושלים על ידי הוועדה העירונית לקליטת עלייה, ובהמשך במועצת העיר עצמה. למעשה, גם באתר הקונסוליה נכתב כי הכתובת לקבלת אותם אישורים היא בכיכר ספרא, במקום מושבו של חבר המועצה.

על פי אותו גורם, "בשפה הדיפלומטית הדבר נקרא 'הכרה דה-פקטו'. הצרפתים מחפשים להתנגח בישראל, מביעים סולידריות כלפי הפלשתינים ובכלל לא מכירים בירושלים, ועדיין מי שחותם על המסמכים הצרפתיים כגורם הריבוני הרשמי באזור - הוא חבר מועצת אותה עירייה שפועלת בכל חלקי העיר ואמונה על תפקודה".

גורם נוסף שמעורה היטב בפוליטיקה ובצרכי הקהילה הצרפתית בבירה ובעל אזרחות צרפתית בעצמו, מקצין וטוען שאותו שיתוף פעולה צרפתי-ישראלי הוא רק קצה הקרחון. "לדעתי זה לא פחות ממעין שוחד פוליטי", הוא מציין. "זה לא סביר לתת למשנה לראש העיר תפקיד שכזה מול האזרחים הצרפתים שלך בזמן שאתה מתנגד לריבונות הישראלית בעיר בה אתה פועל. מה שקורה הוא שממשלה זרה מצליחה 'למשוך אליה' משפיע מקומי בתפקיד בכיר, שיגבה אותה ביום רע מול המדינה המארחת אותה. לא מדובר כאן בתל אביב או בחיפה, הכל נעשה בהתאם למדיניות הצרפתית ששוללת כל זכר לריבונות ישראלית בירושלים".

הגיבוי שכבר ניתן בשטח

בסוף מאי האחרון התכנסה שדולת ירושלים בכנסת לרגל אירוע הוקרה לשגרירים ולמדינות שהכירו בעיר כבירת ישראל. האירוע התקיים במעמד יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, מספר חברי כנסת וראש העיר ירושלים ואליו הגיעו, בין היתר, שגרירי ארצות הברית, ארגנטינה, צ'כיה, גואטמלה והונדורס.

גם מרציאנו עצמו, המשנה לליאון, הגיע באותו היום - ושימש סנגור לממשל הידידותי, משהו, בעודו תוהה בפני חלק מקהל הנוכחים מדוע לא הוזמנה נציגות צרפתית למקום. "הוא שאל בנוכחותי מדוע חבר הכנסת דן אילוז לא הזמין את הקונסול הצרפתי", העיד אחד המשתתפים באירוע. "אחרי שכמה צחקו לו בפנים והשיבו שהוא 'ירד מהפסים', הוא ענה ברצינות גמורה 'מה פתאום? חבל שלא הזמנתם את הצרפתים, הקשרים איתם נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שחושבים'".

אותו משתתף הוסיף כי "הוא פשוט גיבה אותם. מבחינת הצרפתים, הם מצאו ילד תמים, ש"סניק קלאסי שאפשר 'לקנות' בלי שהוא בכלל ידע מה קורה מאחורי הקלעים, כזה שמתאים בדיוק למשבצת שהם צריכים. בפועל, הוא משרת את הקונסוליה הצרפתית ואת הממשל שעומד מאחוריה ובתמורה מקבל כוח אלקטורלי של תושבי ירושלים הצרפתים להם הוא מסייע".

"אם במקום כזה ניצב המשנה לראש העיר, המינימום שהעירייה יכולה לעשות הוא לפקח על כך. כרגע יש בקונסוליה עובד עירייה שיודע לגבות אותה בעת הצורך – שהרי אם תבוא הצעה כזו או אחרת לסגור את הקונסוליה, זה פשוט לא יקרה, אלא אם אכן מדובר יהיה במשבר ממשי בין המדינות. תחשוב, אריה דרעי יבוא לגדעון סער ויגיד לו 'הכל טוב, אתה יודע שזה לא באמת עובד כמו שמציגים את זה בחוץ', וככה זה יתמסמס".

על פי רן ישי, ראש אגף המחקר במרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP) ולשעבר מנכ"ל משרד ירושלים ושגריר במשרד החוץ, "הצרפתים לא רוצים להכריז שהם מכירים בירושלים. הם מייצרים את שיתוף הפעולה בשל העובדה שהמצב פה לא מתנהל כפי שהם היו רוצים, והמטרה שלהם היא לבסס אחיזה באזורים ישראליים".

בהמשך דבריו, הוא מוסיף כי "עובדי הקונסוליה מקבלים את כל ההטבות שדיפלומטים מקבלים מישראל ולא מהרשות הפלשתינית. אני ממליץ לשר החוץ לשלול לאלתר את התנאים שמוענקים על ידי המשרד לאנשי סגל הקונסוליה, בהם אשרות ייעודיות, הקלות מס, לוחיות דיפלומטיות לכלי הרכב, חסינות דיפלומטית וכל מה שניתן להם בנוסף. אנו צריכים להתמקד בביטול פעילותה של הקונסוליה הצרפתית בירושלים ולכל הפחות, כפי שהגיב שר החוץ הקודם כ"ץ מול ספרד כאשר זו הכירה במדינה פלשתינית – דין צרפת כדין ספרד".

 רגע האמת – מה יעלה בגורל הקונסוליה?

על רקע ההצהרה האחרונה של מקרון בדבר הכרת מדינתו במדינה פלשתינית, גוברת הדרישה להביא את פעילות הקונסוליה בירושלים לקץ ולכפות עליה את הכללים החלים על כלל הנציגויות הזרות הפועלות בישראל – גם במחיר של משבר דיפלומטי בין המדינות.

למרות התחזית הקודרת, יש מי שבוחר להישאר אופטימי: "מקרון הוא אדם לא אמין ולא עקבי, לא רק כלפי ישראל", מציין ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל-אביב ועמית במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. "בהתחלה הוא הציע לבנות קואליציה בין-לאומית נגד חמאס, ועכשיו הוא בונה קואליציה בין-לאומית נגד ישראל. אנחנו צריכים לאמץ את הגישה האירופאית בכל הקשור אליו", מסכם – "פשוט לא לספור אותו, בדיוק כפי שקורה שם".

מטעמו של המשנה לראש העיר ירושלים, שמואל מרציאנו, נמסר: "לאורך השנים, תושבי ישראל הצרפתים היו מגישים אלינו בקשות, כמו גם לחתום בשבילם על מסמכים עבור הקונסוליה. תחילה סירבנו, ואחרי שהבנו שמדובר בדפוס חוזר בדקנו האם אנחנו יכולים לעזור".

"ביקשנו מהצרפתים אישור לכך שגורם בעירייה יוכל לחתום על המסמכים, ואחרי שקיבלנו אישור כולם פנו אלינו ישירות ולא לקונסוליה. עם הזמן, הקונסוליה הפסיקה לחתום על אותם המסמכים עבור הישראלים-הצרפתים והסמכות נשארה שלנו ושל משרד הפנים. יש לנו קשר מצוין עם הקונסוליה הצרפתית בירושלים ואנחנו עוזרים אחד לשני", הוסיפו. "בגלל שמרציאנו נמצא בתפקיד בכיר אז אנשים פונים אלינו, ודרך הקשרים הטובים עם הקונסוליה הנוכחית אנחנו יכולים לעזור להם".

עוד הוסיפו מטעמו של מרציאנו לומר כי "הקונסול בא לקראתנו, לפני שבועיים מרציאנו אף הגיע לטקס העצמאות הצרפתי שציינו בקונסוליה". לגבי האירוע בכנסת מסרו שהמשנה לראש העיר "אכן היה במקום, והוא קיבל תשובה שהצרפתים לא הוזמנו כיוון שהם לא מכירים בירושלים כבירת ישראל. הוא הופתע וציין שחבל שלא להמשיך ולחזק את הקשרים המשותפים בין המדינות".