בישראל מכים על חטא, אך מצהירים: "יש עוד הפתעות מול חמאס"

אל מול הלחץ הגובר על ישראל בעקבות התמונות המגיעות בעזה, מודה שר בקבינט: "לא היינו צריכים להגיע לנקודה הזו. היינו צריכים לפעול עוד קודם לכן כדי להימנע מהמצב הזה בזירה הבינלאומית".

בירושלים מודים כי ההחלטה לפעול כעת נועדה למנוע לחץ כבד מצד הבית הלבן והנשיא טראמפ. למעשה, הלך הרוח בסביבת נתניהו ומקבלי ההחלטה על הכנסת הסיוע בשבת הוא שכדי לשמר את הלגיטימציה האמריקנית להמשך הפעולות הצבאיות אין מנוס מתשלום במטבע ההומניטרי. "קמפיין ההרעבה פוגע בנו בדעת הקהל בעולם כולו, כולל באמריקה", אמר גורם המעורה בפרטים. "לא נאפשר רעב בעזה כי מבצעית לא נוכל להילחם. זו תמיד היתה ההחלטה וממנה לא נסוגנו. יש לנו עוד הפתעות מול חמאס וצריך לשמר מרחב פעולה".

גורמים ישראלים טוענים כי לא מדובר רק במענה לקמפיין "ההרעבה" אלא למצב בשטח שנגזר משנתיים של מלחמה. במקביל להחלטה על המסדרונות ההומניטריים והגברת קצב הסיוע, מאז סוף השבוע מנהלת ישראל קמפיין נגד האו"ם, שסירב להכניס מאות משאיות לאורך השבועות האחרונים. גם הפקק הזה, אומרים בישראל, החל להשתחרר בסוף השבוע: לפי הנתונים שבידי ישראל, מאז סוף השבוע הכניס האו"ם כ־400 משאיות מתוך כ־900 שהמתינו במעברים, והצפי הוא להמשך רציף בשל הפעלת המסדרונות ההומניטריים שבהם צה"ל לא פועל.

"כשצה"ל מייצר מסדרונות הומניטריים, הדבר לוקח מהאו"ם את התירוצים שבשמם הוא לא הכניס את הסיוע שאישרנו", אומר גורם ישראלי. "התנפלות על הסיוע ועליית המחירים מעידה על מחסור, כמו גם על כך שהחברה האמריקנית אינה נותנת מענה לכל הצרכים. יש גם צורך אמיתי וגם צרכים שנובעים ממערכת התודעה והמערכה המדינית, אבל לא היה פה ויתור על עמדה עקרונית של ישראל במלחמה".

בינתיים ההחלטה לספק סיוע הומניטרי לעזה מביאה לאיומי פרישה בקרב הציונות הדתית והעוצמה היהודית. השרים מתוסכלים מהמדיניות שמוביל נתניהו. מי שהבטיח מלחמה עד לניצחון המוחלט עושה לטענתם בפועל את ההפך הגמור: מזרים סיוע בדרכים שמובילות לחמאס, מספק מעין הפסקת אש בצירים הומניטריים, ובתמורה אינו מקבל דבר. ראשי שתי המפלגות יודעים שכל זה קורה כאשר יש חלופות שהצבא מסרב לקדם - חלוקה בידי צה"ל, הקמת עיר הומניטרית או הרחבת עבודתם של מרכזי החלוקה, ובנימין נתניהו אינו לוחץ עליהן.

מנכ"ל הביטחוניסטים: אפשר היה אחרת

מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, אל"מ ירון בוסקילה, סבור שאפשר היה אחרת. "בגלל חוסר הפעולה שלנו חמאס קיבל הפסקת אש של עשר שעות ביום בלי תקיפות כדי להעביר את הסיוע ההומניטרי", הוא אומר. "הדרג המדיני היה אמור להורות לצבא לחלק את הסיוע לאזרחים בעצמו. אם היינו עושים את זה, מזמן היינו כבר מנתקים את חמאס מהאזרחים ומגיעים לרגעי ההכרעה במלחמה".

מכל מקום, מול הביקורת מימין המשיך נתניהו לטעון גם אתמול כי פניו אל הניצחון המוחלט. בביקור בבסיס חיל האוויר רמון אמר: "אנחנו נחסל את חמאס. כדי להשלים את היעד הזה, וגם את שחרור חטופינו, אנחנו מתקדמים בלחימה ומנהלים משא ומתן. בכל נתיב שנבחר נצטרך להמשיך לאפשר כניסה של אספקה הומניטרית מינימלית. עשינו את זה עד עכשיו. האו"ם מייצר תירוץ ושקר על מדינת ישראל. הוא אומר: 'לא נותנים להיכנס עם אספקה הומניטרית'. נותנים. יש צירים מאובטחים. כל הזמן היו, אבל היום זה רשמי. לא יהיו יותר תירוצים. אנחנו נמשיך להילחם, אנחנו נמשיך לפעול עד שנשיג את כל יעדי המלחמה שלנו - עד הניצחון המוחלט".

לעמדת נתניהו בדבר ההקלות ההומניטריות כדי לקנות זמן בינלאומי וגיבוי אמריקני יש תמיכה בקבינט הרחב. זו הסיבה שההחלטה על הגברת הסיוע התקבלה ברוב כבר לפני חודש.

גם השרים סמוטריץ' ובן גביר מודעים לכך, ומכאן לבטיהם אם להוריד את היד מההגה במקום שבו הם יכולים להשפיע בתמורה לבחירות מוקדמות ועצירת המלחמה. בפועל, גם אם לא בתמיכה ישירה, השניים מגבים את מדיניות נתניהו בעזה.