אחרי שמוקדם יותר השבוע הוציא שר החוץ הצרפתי הצהרה נגד תקיפות ישראליות את אזרחי חמאס בקרבת משאיות סיוע וכמובן נגד ההרעבה כשהוא קונה אחד לאחד את הקמפיין של מחבלי חמאס וללא קשר לעובדות, ההצהרה הערב של נשיא צרפת לא נראית כל כך מנותקת.
מקרון בונה את המדינה הפלשתינית על דם 1,200 נרצחי 7 באוקטובר כשהמסר פשוט - רצח יהודים שווה זירוז מהלכים מדיניים מתגמלים. רצח שווה הכרה. את המשוואה הזו יוצר הנשיא הצרפתי כשהוא מסתכל בפחד ברחובות ארצו המשתנה. הכיבוש המוסלמי והצורך בקניית קולות כשהוא במצב פוליטי מעורער הם התשתית לעיסוק האובססיבי של צרפת במתרחש במזרח התיכון.
לפחדנות הצרפתית יצא שם למרחקים לאורך ההיסטוריה, אבל הקמפיין הנוכחי למדינה פלשתינית כשמחבלי חמאס עוד מחזיקים בחמישים חטופים ורק היום מחבל אחר דרס שמונה בכפר יונה בהחלט שוברת שיאים של ניתוק. זו צביעות מוסרית שישראל לא יכולה להיות אדישה אליה והדרך לבלום את המהלכים האלה עוברת במתקפה ולא רק בהגנה. לא יתכן כפייה של מדינה פלשתינית ברקע הברבריות של מחבלי העם הזה ברחבי המדינה ועל גבולותיה. אבל גינויים לא יספיקו.
הכרה ביהודה ושומרון, הורדת דרג יחסים עם צרפת או פגיעה ברשות הפלשתינית- סל הכלים נדרש להיות יצירתי, ממוקד וקשה. אין דרך אחרת להעיר את הנשיא הצרפתי משגיונותיו. רק סטירה מדינית תעיר אותו מהאשליות המסוכנות שהוא מציב לפתחו של האזור כולו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו