השטח שיכול לבטל את העסקה: חמאס נאבק על דרום רצועת עזה

למרות הודעתו של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו על הסכמות בין ישראל לחמאס, גורמים דיפלומטים אומרים כי יש עדיין לא מעט פערים בנושאים מהותיים. הסוגיה החשובה ביותר שעל הפרק היא ההיערכות מחדש של צה"ל במהלך הפסקת האש. נקודת המחלוקת העיקרית היא בדרום רצועת עזה, כאשר ישראל מבקשת להמשיך ולהחזיק בשטחים שמדרום לציר מורג כלומר רפיח וסביבותיה, עד גבול מצרים.

הכוונה הישראלית היא להקים במקום מרחב אזרחי בטוח למאות אלפי פליטים מדרום הרצועה, מרחב שיעניק להם מזון, טיפולים רפואיים ושאר צרכים, וריק מאזורי הקרבות. בכוונת חמאס לטרפד בדיוק את זה, שכן הדבר מוציא ממנו את השליטה על האזרחים לפחות בדרום הרצועה, מקטין את הכנסותיו מגזל האספקה ומחזק את הקבוצות המתנגדות לו ברצועה.

לפי אחד מהגורמים, על השולחן הצעת פשרה אמריקנית, אבל חמאס טרם השיב. יתכן ומדובר בהצעה שעליה הסכים נתניהו בפגישתו השנייה עם הנשיא טראמפ. אין אישור לפרסומים שישראל ויתרה על השטח וכיוצא מזה גם על התכנית להקים את המרחב ההומניטרי החדש, אבל אם יתבררו כנכונים, ישראל מוותרת בכך על מנוף חשוב מול חמאס.

בשל כך ובגלל עוד נושאים שטרם נסגרו צפוי כי המו"מ ימשך עוד כמה ימים לפחות. סוגיית הכנסת הסיוע ההומניטרי לשטחים שבשליטת חמאס גם היא במחלוקת. חמאס רוצה שליטה על צירי העברת האספקה ועל החלוקה, ישראל דורשת כי החלוקה תתבצע בידי מנגנונים של האו"ם, זאת לצד החלוקה שתימשך במרכזי החלוקה שבחסות צה"ל.

הויתור הישראלי כאן נובע בין השאר בשל המאבק הדיפלומטי העולמי, ובעיקר מול אירופה. ישראל והאיחוד האירופי הסכימו על קווי אספקה קובעים ומורחבים לרצועה, זאת כדי למנוע עיצומים אירופיים על ישראל שנידונים כעת בזרוע החוץ של האיחוד. לויתור הזה הובילה גם תמונת המצב ברצועה המראה כי חמאס מצליח פחות ופחות להשתלט על אספקה. מאז חידוש הכנסת הסיוע בחודש מאי, חלקים ניכרים ממנו נבזזים בדרך, סמוך מאוד לכניסתם מעבר לקווי צה"ל.

יש בגורמי הביטחון אצלנו מי שמכנה את הבזיזה הזו "חלוקה ספונטנית" אשר מביא לכך שהאספקה מתפזרת בקרב האוכלוסיה, ולא מגיעה במרוכז לידי חמאס. בתהליך הזה מעורבות גם חמולות חמושות, שדרך החלוקה שלהן בקרב אנשיהן עדיפה כך סבורים בישראל. החלק הנותר של האספקה מגיע למאפיות ולמטבחי המזון של הארגונים הבינלאומיים.

גם החלוקה במרכזי האספקה של GHF הנעשית בחסות ישראל, היא סוג של בלגן, הנכנסים לא עוברים רישום ופשוט לוקחים כל אחד כפי יכולתו את ארגזי המזון המונחים שם. הקרן החלה בניסוי חלוקה עם אחת מהחמולות בדרום הרצועה, כאשר אנשי החמולה אוספים מזון במרוכז ומחלקים למשפחות. לכל ברור כי חלק מגיע לחמאס, אבל בכמויות קטנות בהרבה.

סוגיית התחלת השיקום ברצועה, גם היא במחלוקת. בעקבות פרסום כי קטאר תהיה בין מממנות השיקום, גורם מדיני ישראלי אומר ל"ישראל היום" כי שום כסף מהכספים המיועדים לשיקום רצועת עזה, לא יגיע לידי חמאס, והשיקום לא יתבצע תחת שליטתו או שלטונו. לדברי הגורם בשיקום יהיו מעורבות כמה וכמה מדינות וקטאר תהיה ככל הנראה אחת מהן לצד מדינות ערביות ומערביות. עם זאת, הגורם לא הסביר אם הכסף הזה יממן את התחלת עבודות השיקום בטווח הקצר של הפסקת האש כמו פינוי הריסות.

הסוגיה של מעורבות קטאר בשיקום אינה חדשה, היא עלתה בכל הדיונים על היום שאחרי ושיקומה של רצועת עזה. ישראל לא מתלהבת מהמעורבות הקטארית הזו, בשל היות דוחא אחת מהמממנות העיקריות של חמאס בעזה, במסווה של סיוע אזרחי ולפי פרסומים שונים, סייעה ישירות גם לזרוע הצבאית של הארגון, קרי לטרור באופן ישיר. ההסבר האפשרי להסרת ההתנגדות הישראלית הוא היכולת של קטאר להשתמש במנופי הלחץ שלה על חמאס במהלך המשא ומתן, בשל היותה המארחת של הנהגת חמאס על אדמתה והקשר ההדוק שלה עם הנהגה זו.

הסוגיה הקטארית היא רק חלק מהמו"מ על הפסקת אש ושחרור חטופים בעזה ויותר מכך מהמגעים על היום שאחרי ושיקומה של הרצועה. ההנהגה הישראלית פיזרה לא מעט אמירות נחרצות ולפיהן השיקום לא יחל לפני הפלת שלטון חמאס, ועם זה מאחורי הקלעים יש תכניות מעשיות די מתקדמות לא רק לאחרי המלחמה, גם לטיפול באוכלוסיה העזתית בתקופת הביניים.

במגעים הללו שותפות כמה ממדינות אירופה וגם מדינות המפרץ ובראשן איחוד האמירויות המפעילה כבר בתי חולים שדה בתוך הרצועה ושולחת לא מעט אספקה, וגם סעודיה. לפי גורם המעורה בסוגיה סעודיה מודעת ועוקבת אחר כל המהלכים בעזה ובוחנת את המשך היתכנות מעורבותה בתהליכים הללו. כאמור גם קטאר בתמונה, מה שמעלה את הדרישה המתבקשת לבחון כיצד ישראל מוודאת שהכספים המיועדים לשיקום לא מגיעים שוב לידי חמאס, ומסייעים לו במלחמה נגדנו.