"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחלקת המדינה האמריקנית על התקדמות המו"מ: "אנחנו בשיחות קירבה, נותרה רק סוגיה אחת"

במסיבת עיתונאים עדכנה הדוברת תמי ברוס כי ממשל טראמפ ממשיך לדחוף להסכם הפסקת אש • ברוס חזרה על עמדת ממשל טראמפ כי חמאס לא יוכל להיות חלק מהמשטר העתידי ברצועה

, עודכן
0השמעה
פגישת נתניהו-טראמפ. צילום: אי.פי.אי

דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, תמי ברוס, הבהירה היום (שלישי) במסיבת עיתונאים כי ממשל טראמפ ממשיך לדחוף להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס – אך הדרך לשם עוד לא הושלמה. "אנחנו בשיחות קירבה, נותרה רק סוגיה אחת", עדכנה ברוס בהתבסס על דברי השליח המיוחד סטיב וויטקוף. לדבריו, אם יתממש ההסכם, הוא צפוי לכלול הפסקת אש בת 60 יום, שחרור עשרה חטופים חיים ותשעה חללים.

נתניהו בקונגרס: "יש אסטרטגיה לחיסול חמאס. לא אומר מהי" // איתי בית-און/ לע״מ

עם זאת, ברוס הזהירה מפני ביטחון מופרז: "שום דבר לא מובטח עד שהוא מתממש", אמרה. "אנחנו ממוקדים בהשגת הפסקת אש. היו הפסקות אש בעבר שנשברו, כולל אחת ב-7 באוקטובר, היום שבו החלו המפלצות האלה (חמאס) את מסע הטבח".

בהתייחסה לטענות פלשתיניות כי ישראל מעכבת הכנסת סיוע הומניטרי, אמרה ברוס כי יש לבחון בזהירות את מקורות המידע: "אני ממליצה להסתכל בעין חשדנית על כל דבר שמגיע מחמאס. הם אחראים לסבל, לקורבנות ולחורבן המתמשך, לא רק לישראלים, אלא גם לעזתים עצמם".

תמי ברוס, דוברת מחלקת המדינה, צילום: צילום מסך מתוך CSPAN

בהקשר לקרן הסיוע לעזה (GHF) ובחינת פעילותה לקבלת תקציבי סיוע, אמרה: "יש דרישות ברורות לקבלת סיוע אמריקני, והקרן נבדקת בהתאם. הם חילקו עד כה 66 מיליון מנות בשלושה מרכזי חלוקה שהם שואפים להרחיב, ואנו עוקבים אחרי עמידתם בסטנדרטים שלנו".

ברוס חזרה על עמדת ממשל טראמפ כי חמאס לא יוכל להיות חלק מהמשטר העתידי ברצועה. "המזכיר כבר אמר את זה במפורש - חמאס לא יכול להתקיים בתוך כל מסגרת שלטונית עתידית בעזה", הדגישה. "הנשיא מאמין שהעתיד של עזה צריך להיות בידי העזתים עצמם, אבל זה חייב להיות חזון חדש, עם שותפים אזוריים, ובלי הטרור".

כאשר נשאלה אם לממשל יש חזון קונקרטי לעתיד השלטוני בעזה, השיבה: "יש חזון, אבל אני לא אפרט אותו כאן. מדובר בתהליך אזורי עם מדינות שותפות, והנשיא ביקש רעיונות חדשים, כי ברור שהשיטה הנוכחית נכשלה".

בתשובה לשאלות על מותם של פלשתינים בעת שניסו לקבל סיוע, אמרה ברוס: "יש חקירות ישראליות בנושא. מדובר באזור מלחמה שחמאס יצר במו ידיו, מקום מסוכן שבו מחזיקים בני ערובה, יורים באנשים, משתמשים בסיוע לצרכים צבאיים. אנחנו מנסים לוודא שהסיוע מגיע לאזרחים ולא נכנס לכיסי חמאס".

עזתים עם משאית סיוע הומניטרי ברצועה, צילום: אי.אף.פי

ברוס אישרה שארה"ב ממשיכה לנסות ולחדש את הקשר עם איראן לאחר התקיפות האמריקניות במבצע 'פטיש חצות', אך סירבה לאשר האם אכן הוגשה בקשה איראנית לשיחות, כפי שטען הנשיא טראמפ: "אין לי פרט מידע לתת לכם עכשיו. הנשיא רוצה שאיראן תחזור למשפחת העמים, אבל הם בינתיים נוקטים צעדים שלא מסייעים, כמו פרישה מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)".

כאשר נשאלה על מועמדותו של הנשיא טראמפ לפרס נובל לשלום, השיבה ברוס: "הנשיא לא מצפה לזכות בפרס כזה. הפרס מבחינתו הוא ההצלחה. האנושות היא זו שתשפוט את תרומתו. לדעתי – הוא ראוי לכל פרס, כולל הפרס הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר