ישראל לא תצטרף לאמנה החדשה של ארגון הבריאות העולמי

שר הבריאות אוריאל בוסו החליט בימים האחרונים כי ישראל לא תצטרף בשלב זה ל"אמנת המגיפות" החדשה מטעם ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO), כך נודע ל"ישראל היום".

המדינה הייתה אמורה למסור את תשובתה לארגון עד ה-19 ביולי. בתום סדרה ארוכה של דיונים, ואזהרות של אישי ציבור רבים מפני האמנה החדשה, בוסו הכריע כי כרגע ישראל לא תצטרף אליה.

בוסו דן בנושא בחודשים האחרונים מספר פעמים עם אנשי המקצוע במשרד הבריאות וכן התייעץ עם שר החוץ והייעוץ המשפטי. בתום עבודת מטה מקיפה הוא החליט כי משרד הבריאות לא יצטרף בעת הזאת לאמנה. הסיבה העיקרית להחלטה של בוסו הן התקנות הכלולות בה, מהן עולה כי המדינה מוסרת למעשה לארגון חלק מהסמכויות הריבוניות שלה להתמודד עם מגיפות.

לדברי השר, "מדובר בהחלטה מורכבת ומחושבת שנועדה לשמור על האינטרס של מדינת ישראל ומבטאת את האחריות המלאה שלנו לבריאות הציבור".

סמכות מורחבת לארגון הבריאות

"אמנת המגיפות" נולדה בעקבות מגיפת הקורונה, אז החליטו בהנהלת ארגון הבריאות העולמי לגבש כלים שייעלו לדעתם התמודדות עולמית יעילה יותר עם מגיפות. הרציונל המרכזי של התקנות הוא מתן סמכויות לארגון העולמי, לנהל את המאבק במגיפה העתידית וזאת במקום שכל מדינה תעשה זאת בעצמה לפני שיקול דעתה.

על פי התקנות החדשות, מנהל ארגון הבריאות העולמי, שהוא פקיד בכיר באו"ם, יוכל להכריז באופן חד-צדדי על "מצב חירום בריאותי בינלאומי" או אפילו "פוטנציאל למצב חירום" – זאת מבלי לקבל את הסכמת המדינה הנוגעת בדבר וללא מנגנון ערעור.

בעקבות הכרזה כזו הארגון יהיה רשאי לשלוח פקחים לבדיקת מתקנים רפואיים במדינה, לדרוש מאזרחי המדינות לשאת אמצעי זיהוי רפואיים (כרטיס חיסונים/נסיעות) שהמידע בהם נגיש לארגון, לקבוע סדרי עדיפויות גלובליים לחלוקת חיסונים וציוד רפואי, לחייב מדינה לבצע חיסונים, סגרים ובידודים, להחליט על מדיניות כניסה ויציאה ממדינות, לקבוע חובת תעודת התחסנות כתנאי לעבודה או כניסה למרחבים ציבוריים, וכן לחייב מדינות לייצר ולממן חיסונים וציוד רפואי ואף למסור את החיסונים והציוד הרפואי למדינות אחרות.

הגם שלארגון הבריאות העולמי אין סמכות מעשית לכפות על ישראל את החלטותיו, במשרד הבריאות חששו מעצם החתימה של ישראל על אמנה שהתקנות שלה כה מרחיקות לכת. כמו כן עלה חשש כי אם ישראל תאשר את האמנה אך בהמשך לא תרצה למלא אחר חלק מדרישות ארגון הבריאות העולמי, אזי הדבר יפתח פתח משפטי בפני בג"ץ לכפות על המדינה את שיתוף הפעולה הזה.

ברקע הדברים עמד הלחץ הבינלאומי על ישראל בתקופת הקורונה, לספק חיסונים על חשבונה לתושבי הרשות הפלשתינית. במשרד הבריאות לא רצו לספק כלי ליריבי ישראל בזירה הבינלאומית, לכפות עליה בהמשך שיכבלו את ידיה. זאת בפרט לנוכח הקו העוין של הארגון כלפי ישראל לכל אורך המלחמה.

יחד עם זאת, בוסו החליט שלא לאמץ את הקו האמריקני החריף יותר. על פי הודעת הנשיא טראמפ מיום כניסתו לתפקיד ב-20 בינואר 2025, ארה"ב תעזוב כליל את ארגון הבריאות העולמי בתוך שנה. בישראל סבורים שיש חשיבות רבה להמשיך ולהיות חלק מהארגון. הכוונה היא לבחון בעתיד את האמנה החדשה ואת היישום שלה בעוד מספר שנים.

שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "רק לפני שבועיים ביקשנו מארגון הבריאות העולמי לגנות את הירי לעבר בית החולים סורוקה בבאר שבע והם סרבו. למרות עשרות גינויים כאשר ישראל הפציצה מתקנים צבאים שבטעות מכונים בתי חולים.
מדובר בגוף אנטישמי וצבוע ואין שום סיבה שנצטרף אליו".

יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן מברך את שר הבריאות על ההחלטה שלא להצטרף לאמנת המגיפות של ארגון הבריאות העולמי: לפני שנה קיימנו דיון בוועדת חוקה בתקנות הללו טרם אישורן כדי להציף את הבעיות שהן מהוות עבור מדינת ישראל. אני מברך את ידידי שר הבריאות אוריאל בוסו על החלטתו, ועל כך שעמד על ריבונותה ועל עצמאותה של מדינת ישראל.