כשהוא אפוף בריח הניצחון ולפני גביית החוב של טראמפ: הזמן של נתניהו לסיים את המלחמה בעזה

שאון שרשראות הטנקים שינועו השבוע בעזה, האש שתומטר ממטוסי חיל האויר והחיילים, שהוקפצו מבתיהם, בצווי 8 טלפונים, שינועו חמושים בשטח, אסור שישכיחו את מטרת המלחמה העליונה - שחרורם והחזרתם של החטופים כולם. חיים וחללים כאחת. לא בפעימות. לא בשטיקים ולא בטריקים. בפעימה אחת, שתסיים את הסאגה שמחר ימלאו לה 632 ימים ארוכים ואינסופיים.

מלחמת עזה החלה כמלחמה המוצדקת ביותר מאז הוקמה המדינה. הטבח של חמאס, שלוחיו ושולחיו, בישובי עוטף עזה, איחד את העם במטרה אחת - לחסל אותם. להנחית עליו מכה כה חזקה, שלא ישקלו שוב לעולם להתעסק איתנו.

לכן, העם ספג את המכות. את ״ההותר לפרסום״, גם כשהמחיר הלך והאמיר והיום אנו סופרים 1863 הרוגים, בכללם 879 חיילים, כשמחציתם נהרגו מאז תחילת התמרון הקרקעי בעזה. אלא שבחודשים האחרונים אנחנו מדשדשים שם בשל חוסר רצון, או חוסר יכולת, של ההנהגה בישראל לחתור לסיום. גם הדרישה הישראלית, שחמאס לא יהיה שם יותר, היא בגדר מילים חסרות טעם. כי כל עוד ישראל לא פועלת, יחד עם גורמים נוספים, ליצור אלטרנטיבה שלטונית, אין דרך למנוע מחמאס להמשיך לשלוט באמצעות כידוניו על רצועת עזה.

כל עוד ישראל לא פועלת, יחד עם גורמים נוספים, ליצור אלטרנטיבה שלטונית, אין דרך למנוע מחמאס להמשיך לשלוט באמצעות כידוניו על רצועת עזה.

לחתור לסיום המשפט

מלחמת איראן, שנמשכה 12 ימים, ולדברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השיגה את כל מטרותיה והסיגה את הגרעין האיראני שנים רבות אחורה, צריכה להוות זרז לסיום מלחמת עזה. אחרי 632 ימים, שהם שנתיים פחות חודש מהטבח, הגיע הזמן שנתניהו, כל עוד הוא אפוף בריח הנצחון וזוכה למחמאות בכל העולם, יחתור לסיום מהיר ואלגנטי. ומיד לאחר מכן, יחתום הסכמי שלום עם שלל מדינות, שבעבר רק חלמנו שזה יקרה. זו אמורה להיות משימת חייו.

לצד זה לחתור להגעה לעיסקת טיעון במשפטו ולשחרר אותו ואותנו מהגיבנת הזאת, שקורעת את העם. עם קלון, בלי קלון, אבל עם הבטחה לפרוש מן החיים הפוליטיים. במידה ולא, לנהל את משפטו במהירות וביעילות. ישועתו לא תגיע מההתערבות הבוטה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שקרא לבטל את משפטו. דרישה מגוחכת ומזיקה. נתניהו ושופריו אמנם שיתפו את הציוץ, והתמלאו באוויר חם ובגאוות יחידה. אלא שהם שכחו שלכל שבת יש מוצאי שבת, וטראמפ ידוע בכך, שהוא לא שוכח לגבות את חובותיו.

החזרת המטוסים שלנו, שכבר חגו מעל שמי טהרן, יהיו כאין וכאפס לכיפוף היד שנחווה. תהיה דרישה בתמורה לאותו ציוץ עילג, שמתעלם מן העובדה, שאנחנו מדינת חוק, למרות שנראים לעיתים כמו מדינת הפרטאצ׳. וזה יגיע בצורה של חיוב להגיע לפתרון שתי המדינות, בדיוק כפי שנכתבביום שישי בעיתון זה.למרות ההכחשות של לשכת ראש הממשלה, ברור לכל מי שעיניו בראשו, שזה הכיוון. לצד תיווך וסיוע בסיום מלחמת עזה והחזרת חטופינו, והובלה להסכם עם סעודיה, טראמפ ידרוש הכרזה בהכרה בפתרון שתי המדינות. כמובן, לא מיד ולא באחת, אלא לאחר שהרשות הפלשתינית תעמוד במספר קריטריונים ברורים ומדידים, אבל לשם זה הולך. כדאי להפנים ויפה שעה אחת קודם.