פרשנות
נתניהו חייב להפסיק "לגלגל את האירוע" - ולהכריע: אלו המטרות שלא הושגו בעזה
הממשלה וראשי הצבא הובילו להישגים חסרי תקדים בשמי איראן • כעת, איראן מאחורינו, וכך גם לבנון ואפילו סוריה מנוהלת • נתניהו צריך לכנס את אנשי אמונו במערכת ואת ראשי מערכת הביטחון, כדי לקבל החלטה ולא להמשיך "לגלגל את האירוע" בעזה • אדריכל הניצחון על איראן לא יכול להיות אדריכל הכניעה מול חמאס
,עודכן
0השמעה
אבות ההצלחה באיראן, ובראשם רה"מ בנימין נתניהו, הם מי שיידרשו להתכנס לחישוב מסלול מחדש בעזה בימים הבאים. הממשלה וראשי הצבא הובילו להישגים חסרי תקדים בשמי איראן ובפגיעה הקשה שהושגה באתרי הגרעין של המשטר.
אי אפשר לסיים את רשימת אבות ההצלחה בלי להזכיר את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלו בוודאי יהיה צד בתכנון העתידי בעזה, אך תחילה זו בעיה ישראלית, ומי שיישא בהשלכותיה יהיה הציבור הישראלי. לכן הממשלה תידרש לפתור את הפלונטר: עזה - סיום המערכה עם עסקה כוללת או מלחמה כוללת שונה משהורגלנו.
מבצע "מרכבות גדעון" שהוכרז ב־16 במאי, לווה בהבטחות גדולות. כניסת אוגדות רבות, חיפוי אווירי קבוע והשמדת תשתיות טרור, לצד העברת הסיוע באמצעים אחרים כדי שלא ייפול לידי חמאס.
אם פני נתניהו לאותו ניצחון מדובר - זה הזמן להוציא את המעצור מתחת לרגלי החיילים
הביצוע, עם זאת, כמו שאמר אחד משרי הממשלה - "דרדלה" ולא באשמת הלוחמים האמיצים בשטח. חיילי סדיר לצד חיילי מילואים, שנקראו באמתלת שווא כי הפעם הם מגיעים כדי להכריע, נמצאים שם בשטח האש כדי לנצח, אבל ההוראות מהפיקוד הבכיר הפכו אותם, כדברי אחד המפקדים בשטח, ל"קבלני עפר" בפועל.
אומרים שרים בכירים להגנתם - הקשב בחודש האחרון היה על איראן, עזה זזה למקום השני. בחשיבה אסטרטגית הלחימה בעזה אמורה היתה לשגשג בחסות המיקוד העולמי בשמי טהרן, אבל במקום זאת הכוחות רודדו ובממשלה ביקשו בלי לבקש "לא להפריע".
עוד קודם למבצע הנוכחי הודו בכירי הפוליטיקאים שהם מבינים שלא יוכלו לקרוא למילואימניקים שוב ושוב כדי לתפוס קו בעזה, אבל מתברר שלתירוצים אין גבול, ומילואימניקים שנמצאים ברצועה זה חודש ימים מדווחים על הריסות בלילות ומנוחה בימים. בלי התקפיות, יותר מדי שגרה, ובחסותה גם חלונות ביצוע למחבלים שמזנבים בכוחות הסטטיים - כפי שקרה עם נפילת שבעת החיילים רק השבוע.
גם העברת הסיוע לאזרחים דרך מרכזי הסיוע החדשים כשלה, ובקצה מגיעה לחמאס. ככה לא מנצחים - וכל חייל פשוט בקצה שנמצא בשטח יודע את זה. הצעות לתוכניות לחימה אחרות מחוץ למערכת הצה"לית נדחות על הסף. בין היתר, מדובר בתוכנית המצור של ח"כ עמית הלוי, או בזו שמנסה לקדם בכוח השרה אורית סטרוק ליצירת מרחבים הומניטריים שרק בהם יינתן הסיוע. היצירתיות והתעוזה שגילו נתניהו והרמטכ"ל זמיר במלחמה באיראן התרסקו אל מול הגדר בעזה.
רק בסוף השבוע אמרו ראש הממשלה ושר הביטחון שהם דורשים תוכנית חדשה מרא"ל זמיר, ובמקביל אמרו גורמים בקבינט כי נתניהו הנחה שיניחו בפניו גם תוכנית לאותה הפרדה הומניטרית. זה לא מספיק. שעון החול של המילואימניקים והמשפחות התהפך. איראן מאחורינו, וכך גם לבנון ואפילו סוריה מנוהלת.
נתניהו צריך לכנס את אנשי אמונו במערכת ואת ראשי מערכת הביטחון, כדי לקבל החלטה ולא להמשיך "לגלגל את האירוע". אם פניו לעסקה ולסיום מלחמה - שיוציא את הכוחות לפרימטר ולאזורי החיץ, ויכתוב את תנאי הנסיגה באופן שיאפשר את ביטחון עוטף עזה. אם פניו לאותו ניצחון מדובר - זה הזמן להוציא את המעצור מתחת לרגלי החיילים.
אדריכל הניצחון על איראן לא יכול להיות אדריכל הכניעה מול חמאס. 20 חודשים לימדו את כולנו לפחות שיעור אחד - כדי להשיג את המטרות צריך להניח את הרגל על הצוואר של חמאס, וכך להבטיח את ביטחון מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו