ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה התכנסה הבוקר (חמישי) לדיון המשך שעסק בהסברה הישראלית בכל הקשור למבצע "עם כלביא" באיראן. באופן כללי, החל מהשבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023, ההסברה הישראלית מהווה חזית מרכזית שמצריכה הקצאת משאבים והתייחסות הולמת מצד המדינה.
את הדיון פתח גל אילן, מנהל בכיר אסטרטגיה והסברה במשרד ראש הממשלה, וסקר את המסרים המרכזיים של המבצע. על פי אילן, מסר העל בו ניתן היה להבחין בראיונות שונים במהלך השבועיים האחרונים הוא הסרת האיום הקיומי "הברור", וכי "לא נותרה לישראל ברירה אחרת".
"אנחנו שמים דגש על הפעלת החברה האזרחית ומשפיענים שונים, מה שהופך למכפיל כוח", ציין יונתן בר אל, מנהל מחלקת תיאום ותכנון במשרד החוץ. "באירוע האחרון זה כלל אירועים מעבר לפעילות הרגילה. הנציגויות שלנו ביצעו למעלה מאלף ראיונות, חצי מהם ע"י נציגים רשמיים שלנו וחצי על ידי חברה אזרחית שהנציגויות שלנו רתמו למאמץ ההסברתי".
בהמשך דבריו, הוסיף בר אל כי "בערוצים הרשמיים של משרד החוץ הגענו למעלה ממיליארד חשיפות ב-12 יום, בפלטפורמות בשש שפות – כולל פרסית. מתוך המיליארד, 380 מיליון חשיפות הן בפלטפורמה הפרסית".
נושא העברת המסרים מול הקהל האיראני היווה מטרה מרכזית במהלך השבועיים האחרונים. בתוך כך, מטעם דובר צה"ל הגיע לדיון אל"מ אביחי אדרעי, ראש תחום תקשורת ערבית במערך. "היה אצלנו צוות שהיה בקרב שותפי הסוד ונערך למבצע מבעוד מועד", חשף. "אפשר היה לראות את זה בשנייה הראשונה. המסרים ששלטו במסכים, תעדוף קהלי היעד על פי הסדר מישראל, דרך ארצות הברית ועד לצד האויב. הדוברות הייתה יותר סגורה וריכוזית".
איראן לא הייתה על המגרש
בהמשך התייחס אל"מ אדרעי לחשיפה של הפלטפורמות בפרסית. לפיו, ב-12 הימים האחרונים הייתה עלייה של כשני מיליון עוקבים בפלטפורמות של צה"ל בשפה הפרסית. "גדלנו בצורה מדהימה בפלטפורמה הזו. בפלטפורמות דיגיטליות, יש לנו 900,000 עוקבים כש-85% מהם מתוך איראן עצמה".
דובר צה"ל באזהרה בפרסית: "תושבי איראן, התפנו מאזורי ייצור הנשק"
הוסיף: "השתמשנו בדוברות מבצעית לחלוטין כמו פינוי אוכלוסייה. כשאתה יודע שאתה מוציא הודעה והיא מיד מופיעה באיראן אינטרנשיונל, אתה מבין שהיכולת להגיע לקהל הרחב היא הרבה יותר גדולה. איראן לא הייתה ערוכה לזה, אין להם שום דובר שמדבר בשפה שאינה פרסית. הם בכלל לא היו על המגרש ואנחנו הצלחנו לתפוס את הקשב העולמי", וסיכם, "ואולי נגלה מקומות שהיו פערים. אבל בסך הכל אנחנו יוצאים בתחושה מאוד טובה".
הקשב העולמי הוא אולי המערכה המורכבת ביותר, בעולם בו החדשות משתנות בכל רגע נתון. על פי הנתונים שהוצגו בדיון, נראה שהנציגים היו תמימי-דעים באשר לסנטימנט באירופה, שלפיהם "נשמר ונוטה לחיובי".
לאורך חודשי המלחמה הרבים ברצועת עזה, אותו סנטימנט באירופה הציג תמונה שונה לגמרי, ונטה באופן מובהק לכיוון השלילי. ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית הסביר על הגעת העיתונאים הזרים ארצה, על רקע טענות חוזרות ונשנות כי אלה לא מורשים להגיע ולבצע את תפקידם: "הגיעו לפה 324 עיתונאים במעברים היבשתיים, וזה מספר מטורף בהתחשב בעובדה שהשמיים סגורים. זה היה אתגר לא פשוט, ובהחלט אפשר לשפר את התיאום עם הגופים השונים. בסורוקה, למשל, היה אירוע הסברתי מעולה – הקימו שם מיד חמ"ל, הייתה ויזואליה ששודרה מכל המקום עצמו. בשאר הזירות נתקלנו בקשיים בירוקרטיים-לוגיסטיים בחיבור בין המשטרה, הצנזורה ולע"ם".
"היו כלי תקשורת של אל-ג'זירה ותקשורת טורקית ששידרו בשידור חי מזירות נפילה תוך הפרת הצנזורה, מה שיצר אתגר גדול", הוסיף. "בהחלט הייתה צריכה להיות דמות של מסביר אזרחי שיהיה הפנים של המלחמה, בעיקר פנימה".
הוועדה גובתה בנתונים שהוצאו ממכון הסקרים האריס-הרווארד, המודד מדי חודש את עמדות האמריקניים ביחס לסוגיות מדיניות שונות. מנתוני המכון עולה כי התמיכה בישראל ירדה מאז השבעה באוקטובר מ-80% ל-75%, אך כאשר בוחנים את הגילאים מתגלים פערים משמעותיים: בקרב הצעירים חלוקת התמיכה בין ישראל לחמאס עומדת על 50%-50%, ואילו בקרב בני 65 ומעלה התמיכה בישראל מתקרבת ל-90%. הפער, על פי החוקרים, נוצר בשל חוסר מידע או מידע מוטעה שמגיע אל הצעירים הללו, עובדה שמדגישה את חשיבות ההסברה.
בתוך כך, שיעור האמריקניים שרואים את ישראל באור חיובי ירד מ־53% ל־41%, ונרשמה עלייה בשיעור הלא תומכים (מ־21% ל־30%) ובחסרי דעה (מ־25% ל־29%). רוב האמריקניים מתנגדים לחמאס ותומכים בהחזרת חטופים כתנאי להפסקת אש, אולם מספר המצדדים בחמאס עלה לאורך המלחמה – 16% בנובמבר 2023 לעומת 25% ביוני 2025. נוסף על כך, נרשמת ביקורת על אודות מספר האזרחים שנהרגים בפעולות ישראליות.
"השחיקה בקרב הצעירים בארה"ב מוכרת ומאתגרת ויש לתת עליה את הדעת", הסביר אילן. "הסנטימנט נוטה לתפיסת הקורבן. הבידול העיקרי הוא בפלטפורמות החשיפה, במקום בו הם צורכים את המידע. זה פער שאנחנו מנסים להתגבר עליו".
נציג משרד החוץ טען כי אין באפשרות המדינה לבצע "קמפיין נגדי" שיתמודד עם כמות הביקורת בארצות הברית, וחידד כי "עניין הנפגעים בעזה תופס מקום משמעותי, כאשר המספר שמתקבע בתקשורת העולמית הוא המספר שמציג חמאס, בין אם הוא נכון או לא״.
מפגינים פרו פלשתינים פרצו למתחם הועדיה הדמוקרטית בשיקגו
יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז, סיכם: ״התמיכה בישראל במהלך המלחמה קיימת. אתגר הצעירים יושב על דיסאינפורמציה, חוסר בידע ומקורות מידע שאנחנו לא מספיק משווים אליהם, בעיקר ברשתות החברתיות – וזה האתגר העיקרי. ידע צריך להיענות בידע. למרות שיפור התיאום בין הגופים אנחנו עדיין ללא החלטת ממשלה, כמו שכבר הוצגה בפברואר בנוגע לאופן בו הדברים צריכים לקרות. מלבד הצורך ב'מסבירן לאומי', מדינת ישראל צריכה אנשים שיסבירו אותה, ידבררו אותה בצורה רשמית, ורצוי שהם יהיו אזרחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו