בתוך הכאוס של קריסת הפסקת האש וחזרתה לתוקף, של שליחת מטוסי חיל האוויר לאיראן והחזרתם באמצע, של הקללה הפומבית של טראמפ אבל ההבנה שלו את המצב בשקט, של שמחת הניצחון על איראן אל מול העצב על הנרצחים בבאר שבע – בתוך כל אלה, היה משפט אחד חשוב שנאמר אתמול. הכי חשוב שיכול להיות.
"איראן לעולם לא תבנה מחדש את מתקני הגרעין שלה!", כתב הנשיא טראמפ באותיות גדולות ברשת "Truth". התחייבותו הכתובה התווספה לדברים דומים שאמר בעל פה לכתבים בטרם המריא לפסגת נאט"ו, שלפיהם לא יאפשר לאיראן לשקם את מתקני הגרעין שהופצצו בנתנז ובפורדו.
מבחינתה של ישראל, למרות כל הברדק מול טראמפ, זה הדבר החשוב ביותר: ארצות הברית קובעת קו אפס חדש למדיניותה כלפי איראן. לא רק אפס העשרת אורניום, כפי שהתעקש טראמפ עוד לפני מבצע "עם כלביא", אלא גם אי־בניית תוכנית גרעינית על ידי משטר האייתולות. אלא אם כן יהיה ברור בעליל שמטרת התוכנית לצורכי שלום בלבד.
משמעות ההתחייבות הזו של הנשיא היא שלכל הפחות ישראל תהיה רשאית לפעול בעתיד נגד איראן, אם זו תחדש את פרויקט הגרעין. יש פה כמעט הרשאה בנקאית פתוחה, אבל הרבה יותר מכך - טראמפ מאיים די במפורש על האיראנים שמפציצי ה־B-2 יישלחו שוב לפורדו ונתנז אם יתחדשו העבודות. זה עניין שלו, לא פחות משזה עניין שלנו.
כך שאיראן המוכה - למרות דברי הרהב של מנהיגיה - תצטרך לכלכל בזהירות מרובה את מהלכיה מכאן ולהבא, שכן כל בר־דעת מבין שישראל ניצחה אותה ואילו היא נכנעה. התנאי היחיד שלה להפסקת אש היה הפסקת ירי של ישראל. ואילו לישראל, בתזמון של אתמול בבוקר, לא היתה שום בעיה להיענות לבקשה הזו.
איראן הוקרסה צבאית
הסיבה לכך היא שכל מטרות מבצע "עם כלביא" הושגו. תשתית הגרעין נפגעה קשה והוחזרה כמה שנים לאחור. בכך לכל הפחות התרחקנו מאיום קיומי מספר אחד. האיום השני, מערך הטילים האיראני, ניזוק קשות. אפילו אם איראן תנהג, כפי שהיא מצהירה, לשקם את המערכים במהירות - יחלפו שנים עד שתחזור לנקודה שבה עמדה רק לפני שבועיים.
איראן הוקרסה צבאית, ולמעשה הוכח שהיא חסרת יכולת להגן על עצמה. זה קרה אחרי שישראל הפילה את הציר שאיראן בנתה, בעמל של עשורים ובעלות של טריליוני דולרים, ולכן לא חשובים הסיפורים ששידורי התעמולה שלה משדרים בבית פנימה: הניצחון הישראלי עליה ברור לעיני כל ומוחלט.
"הסרנו את האיום הקיומי של הסרטן, נכון שהוא יכול לחזור", כך סיכם את התמונה ראש הממשלה נתניהו בישיבת הקבינט. "בין 0 ל־10, הם נמצאים על 1 מבחינת היכולת שלהם לשוב ולפגוע בישראל", אמר לנו גורם ישראלי המעורה בפרטים.
לדבריו, "זה נכון שאם הם ייכנסו למאמץ לאומי מוגבר, הם יצליחו לשקם את המערכים האלה בתוך כמה שנים, אבל ספק גדול אם יעשו זאת ובכל מקרה יימשכו הלחצים המדיניים והכלכליים עליהם, בהובלת ארה"ב. אם הם ימשיכו בקו הלעומתי, תימשך מדיניות הלחץ המקסימלי ויופעל מנגנון הסנאפבאק שממנו הם חוששים. כמו כן, כמובן שגם אנחנו יכולים לחזור לפעול צבאית אם נראה את הסכנה מתחדשת".
ישראל הכתה שוק על ירך
נכון, תמיד אפשר עוד יותר טוב. בעולם תיאורטי, הטוב ביותר היה להפיל את המשטר ולקדם מרד של העם האיראני. גם היה טוב יותר אילו הצדדים היו חותמים כמקובל על הסכם מלא ומפורט להפסקת אש, שהיה מעגן את מה שישראל מצפה שיקרה ולא יקרה באיראן.
ועדיין, דווקא ברגעים של אופוריה צריך לדעת מה בהישג יד ומה בלתי אפשרי. ישראל קבעה מתי להתחיל, הכתה את איראן שוק על ירך בכל מדד, השיגה את היעדים שהגדירה ובחרה מתי לצאת. ככה מנהלים מלחמה. ככה מנצחים אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו