התקיפה האמריקנית באיראן: ככה זה קרה

תמונות הלוויין הראשונות של התקיפה במתקן הגרעיני בפורדו, הנמצא 20 ק״מ מצפון מזרח לעיר קום, מראות נקודות פגיעה של פצצות ה־MOP בצלע ההר שהגן על שני אולמות ההעשרה שבהם פעלו הצנטריפוגות שהיו אמורות להביא להעשרת אורניום ברמה גבוהה - ואולי לרמה של 90%. מטבע הדברים, קשה להעריך כעת עד כמה הצליחו הפצצות לפגוע במטרתן.

שני בכירים ישראלים המכירים את הנושא מסרו ל״ניו יורק טיימס״ כי מניתוח ראשוני של צה״ל עולה שהמתקן ספג נזק רציני, אך לא הושמד לחלוטין. עוד הוסיפו כי ההערכה הישראלית המבוססת על הניטור המודיעני של האתר מצביעה על כך שהאיראנים הצליחו להוציא מהאתר ציוד גרעיני לפני התקיפה. בכיר אמריקני אישר לעיתון שהתקיפה לא השמידה את המתקן המבוצר, אך פגעה בו קשות והוציאה אותו מכלל פעילות. יו״ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין אמר בתדרוך כי כל שלושת האתרים שהותקפו ספגו ״נזק והרס חמורים״.

תמונות באיכות גבוהה שפרסם ארגון המודיעין הגלוי Open Source Center מציגות לפחות שתי נקודות חדירה בצלע ההר, לצד מה שנראה כקריסה מסוימת של הקרקע או לפחות שינוי ניכר בתוואי. לפי אותו הניתוח, נראה כי התקיפה כוונה לחלקים במתקן שאיראן בנתה לתוך ההר ולאחר מכן כיסתה - ככל הנראה מערכות האוורור של המתקן.

בעומק של 90 מטרים

תרשימי המתקן שהושגו במסגרת חשיפת ארכיון הגרעין האיראני על ידי ישראל מצביעים על כך שמדובר באזור המשוער, שמתחתיו ממוקמים אולמות ההעשרה עם כ־3,000 צנטריפוגות והמרחב התת־קרקעי המוביל אליהן ומאפשר את פעילותן.

הפצצה שנעשה בה שימוש היא ה־MOP (Massive Ordnance Penetrator), המכונה גם GBU-57, פצצה חודרת בונקרים במשקל 13.6 טונות הנמצאת בידי צבא ארה״ב בלבד. לפי הערכות במהלך המלחמה לגבי שיטת הפגיעה האפשרית במתקן בפורדו, מכיוון שהחימוש מגיע לעומק של כ־60 מטרים והאולמות נמצאים 90 מטרים מתחת לאדמה, נדרשה פגיעה של כמה פצצות באותה הנקודה.

גורל האורניום המועשר

תצלומי הלוויין שבוצעו בימיים שקדמו לתקיפה מצביעים על פעילות ערה של משאיות וכלים כבדים סביב האתר - הללו הם עדות להכנות איראניות לאפשרות של הפצצת האתר. תצלומי לוויין מראים כמות גדולה של משאיות סביב האתר, ותצלום שהתבצע יום לאחר מכן מראה בבירור מילוי של דרכי הגישה הסלולות אל האתר בחול, ככל הנראה בניסיון להגן עליהן במקרה שיותקפו.

באיראן טוענים שכל הציוד הגרעיני והחומרים הקשורים בו פונו מבעוד מועד, ולצד הצנטריפוגות הועלו ספקולציות שונות לגבי האפשרות שאיראן העבירה למתקן המבוצר את מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שלה (60%). גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי איבדה קשר איתו מאז החלה המלחמה, והופסקו פעולות הפיקוח במדינה. שאלת מיקום החומר המועשר, שעשוי לפי הערכות לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשמש לייצור עשר פצצות גרעיניות, נעשית כעת דרמטית. לפי הודעת הרשויות באיראן וסבא"א, לא נרשמה עדות לזיהום רדיואקטיבי באזור.

מבצע ההטעייה

״פטיש חצות״. כך נקרא המבצע האמריקני שהתרחש בלילה שבין שבת לראשון, שבו הופצצו באיראן מתקני הגרעין נתנז, אספהאן ופורדו באמצעות הנשק העוצמתי ביותר נגד בונקרים שבידי ארה״ב. שבעה מפציצי B-2 שיצאו מבסיס וייטמן במיזורי עשו את דרכם הארוכה מזרחה אל עבר איראן, אך קודם לכן ביצע חיל האוויר האמריקני מהלך הטעיה מתוחכם, שבמהלכו המריאו מפציצים מערבה דווקא, אל בסיס גואם באוקיינוס השקט. תנועה זו נקלטה באמצעי מעקב הגלויים ופורסמה בתקשורת הבינלאומית. נוסף על כך, גורם אמריקני מסר כי מפציצים אלה טרם קיבלו הוראה לתקוף.

כל זאת היה נכון, אך בו בזמן שבעת המפציצים שפנו מזרחה דרך אירופה אל עבר המזרח התיכון עשו את דרכם ותודלקו באוויר כשהם שומרים על דממת אלחוט מוחלטת.

האש עצמה החלה לנחות על איראן כשצוללות אמריקניות שיגרו 30 טילי טומהוק לעבר המתקן באספהאן, ובשעה 2:10 לפנות בוקר ראשון (זמן איראן, שמקדימה את ישראל בחצי שעה) הטילו המפציצים את 14 פצצות MOP, כל אחת במשקל של כ־13.6 טונות, וכ־190 טונות של חימוש בסך הכל, על המתקנים בפורדו ובנתנז.

יותר מ־125 כלי טיס אמריקניים השתתפו במבצע. למפציצים לקח 18 שעות להגיע לאיראן עם כמה תדלוקים באוויר, וזמן הטיסה כולו הסתכם ביותר מ־30 שעות.

בפנטגון מסרו שזו המשימה השנייה באורכה בהיסטוריה של מפציציה־B-2 אחרי ההפצצה באפגניסטן ב־2001, שבה המפציצים טסו 44 שעות הלוך וחזור, והפעם הראשונה שנעשה שימוש במפצחת הבונקרים העוצמתית בעולם.