המשחק הכפול של טראמפ: השלב שבו ארה"ב עשויה להצטרף למלחמה

כדרכו בקודש, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ממשיך לומר דברים והיפוכם, הפעם בנוגע למלחמת ישראל באיראן. "בקרוב יהיה שלום בין ישראל לאיראן", כתב ברשת TRUTH, במשפט בלתי נתפס לאוזן לישראלית. זה לא הפריע לו לומר כמה שעות אחר כך, ל-ABC שארה"ב עשויה להצטרף למלחמתה של ישראל, "אבל לא כרגע", כלשונו. האם אפשר להבין אפוא מה הולך בראשו של האדם המשפיע ביותר בעולם?

התשובה היא כן. אם עד ליום שישי ב-3 לפנות בוקר, המסרים הכפולים של טראמפ היו בלתי מובנים בעליל, הרי שכעת, כאשר המשחק המדהים שלו ושל נתניהו נחשף לעיני העולם, ניתן לשרטט קווים ברורים למהלכיו.

ראשית, טראמפ עומד בקו אחד עם דרישת ישראל לכך שאיראן תפרק את תשתיות ההעשרה שלה. כבר לפני שנים הוא טען שמדינה שלדבריה מפתחת גרעין לצרכי אנרגיה, איננה זקוקה ליכולות העשרה. זה הרי מה שעושות כל המדינות שמפיקות חשמל מביקוע אטומי.

אמנם בתחילת המשא ומתן שליחו, סטיב וויטקוף, קצת החליק והסכים לרגע לאפשר לאיראנים העשרה נמוכה. אולם מהר מאוד, גם בזכות פעולת השכנוע המהירה של רון דרמר ודדי ברנע, הממשל יישר קו עם ישראל. מאז, לכל אורך השבועות האחרונים, הממשל עמד על כך שאיראן תחדל להעשיר אורניום. זו התוצאה הסופית שטראמפ רוצה להגיע אליה.

יתכן שהנשיא היה מעדיף לתת עוד צ'אנס למשא ומתן עם איראן. אבל הוא לחלוטין מבין ומכבד את ההחלטה הישראלית להפעיל כוח צבאי. כפי שהסביר בעצמו, "נתתי לאיראן הזדמנות אחר הזדמנות להגיע לעסקה. אמרתי להם שזה יהיה הרבה יותר גרוע מכל דבר שהם יודעים, שציפו או שנאמר להם, שארצות הברית מייצרת את הציוד הצבאי הטוב והקטלני ביותר בעולם, ושלישראל יש הרבה ממנו, ועוד הרבה יותר - והם יודעים איך להשתמש בו", הסביר טראמפ כמו משקיף מהאו"ם מדוע פרצה המלחמה.

הוא לא הצדיק את ישראל, אבל גם לא ביקר את החלטה לתקוף. כך היא דרכו מאז סיום כהונתו הראשונה. מצד אחד הוא שומר על ריחוק מילולי מישראל, כנראה בגלל הנפיצות הפוליטית, והקול המוסלמי שהצביע לו. מצד שני, במעשים, הוא איתנו מעל ומעבר. בשקט בשקט, מאז יומו הראשון בבית הלבן, הוא חימש אותנו מכף רגל ועד ראש לקראת המערכה של הימים האלה.

לא מתנגד למכות מחץ

רטורית, טראמפ משאיר פתח לאפשרות שארצו תצטרף למערכה, תוך התעלמות מהתנגדותו הנחרצת של מקורבו לשעבר, טאקר קרלסון. השדר הבדלני והאנטישמי, שניהל לאורך כמה שבועות מסע צלב נגד מעורבות אמריקנית במלחמה, וזאת עוד בטרם החלה, וטען כי "זו לא בעיה של אמריקה". הוא אף איים על טראמפ כי מעורבות כזו תוביל ל"אובדן שלוש וחצי השנים שנותרו לו כנשיא". טראמפ, בתגובה, דחה את הביקורת ואמר לו: "אל תטיף לי מוסר על דאגה לאמריקה". במילים אחרות, טראמפ מבהיר כי ברמה העקרונית הוא אינו שולל מעורבות צבאית אמריקנית, וגם במישור הפוליטי הוא אינו מודאג.

מה כן? טרמאפ לא אוהב מלחמות. הן עולות בחיי אדם ובדולרים רבים, והוא עצמו גם איש של שלום. לכן הוא נמנע ממלחמה, כל עוד הוא יכול. מאידך, הוא לא מתנגד למכות מחץ חזקות שמהממות את האויב ומצטלמות היטב. למשל, חיסולו של קאסם סולימנאי, המפקד הקודם-קודם של כוח קודס, עליו הורה ב-2020.

לכן, אין לשלול כי אם בנקודה מסוימת, כנראה לקראת סוף ההפצצות הישראליות, כאשר לא יהיה חשש מהיגררות אמריקנית למלחמה, טראמפ לא יחמיץ הזדמנות לפעול.

ככלל, המלחמה הישראלית באיראן נהנית מלגיטימציה רחבה בארה"ב. כך שאפשר בהחלט לראות את טראמפ שולח כאקורד סיום את המפציצים האמריקנים שאין לישראל, להשלים את מלאכת השמדת הכור התת קרקעי בפורדו. צעד כזה יעניק לו תמונת ניצחון אבל לא יסבך את אמריקה במלחמה שרוב הציבור שם לא רוצה בה.

כיוון שזה טראמפ, כמובן שאין לדעת מראש מה יקרה. כי אפילו אם זו התכנית שלו, הדבר שהנשיא המיוחד הזה מתמחה בו יותר מכל, הוא לתת לאחרים לתעתע ולהזיע - תשאלו את האיראנים.