התקיפה באיראן מעניקה לישראל יתרון אסטרטגי היסטורי

מה חשבו האיראנים כשלא ניצלו את חצי השנה האחרונה לצורך הגעה להסכם גרעין חדש? הם כאילו הזמינו עליהם אתהמתקפה של ישראל. ובשביל מה? ישראל עמדה מאז מיטוט חיזבאללה ועליית טראמפ בפני שתי אופציות בעלות משמעות היסטורית: האחת, המאמץ שטראמפ הוביל להסכם גרעין משופר; השנייה, תקיפה במלוא המורכבות, במלוא התחכום ובמלוא העוצמה – בתקווה שתצליח להשמיד לחלוטין את איום הגרעין מאיראן, שהפכה למדינת סף. ואיום הגרעין יוסר לאחר הפעולה, כך אמר הרמטכ"ל איל זמיר לפנות בוקר.

אבל יש משמעות נוספת לתקיפה הצבאית, שמעניקה לה יתרון על פני הסכם גרעין, טוב ככל שיהיה. מאחר שרבים פקפקו ביכולתה של ישראל באמת לבצע תקיפה מוצלחת, ונדרשה תעוזה חסרת תקדים בתולדות מבצעי צה"ל וחיל האוויר, התחושה היא שישראל נקטה במהלך משמעותי כמעט כמו הפצצה לא קונבנציונלית. כלומר, נכונות הממשלה וצה"ל, בסיוע המוסד, לקחת סיכון כזה משנה את הדרך שבה העולם רואה את ישראל. ואכן, זה יום היסטורי.

שילוב מתוחכם של פעילות מדינית והדלפות מכוונות יצרו לישראל תנאי פתיחה אופטימליים: הושגה הפתעה. בנוסף, הנשיא טראמפ לא עצר אותנו, אלא להפך, ככל שחלפו השעות התברר שארצות הברית מעניקה תמיכה לוגיסטית ומודיעינית, על פי כמה מקורות. יתכן שאף תצטרף, ככל שיתבררו ממדי ההצלחה.

מבחינת העיתוי, המלחמה של 20 החודשים האחרונים הביאה את ישראל למצב שמעולם לא הייתה בו, הן ביכולות תקיפה והן בחשיפות של איראן בהגנה. לאחר התקיפה של אוקטובר אשתקד, ישראל השיגה נטרול של ההגנה האווירית על מתקני הגרעין, אך לא היה זה נטרול מקיף. אחד המבצעים הנלווים הלילה כללפעולה של לוחמי מוסדשהשמידו סוללות הגנ"א באמצעות כטב"מי נפץ שהוחדרו לשטח איראן בשיטת זלנסקי.

חיזבאללה הלך וקרס עד הפסקת האש. הוא היה אמור להיות הזרוע ההרתעתית של איראן נגד ישראל, אך חיזבאללה שגה כשפיתח יכולת התקפית משלו והכריח את ישראל לפעול לנטרול הארגון. בהמשך, מוטט הציר השיעי שבמרכזו מרחב סוריה. בעבר, ישראל חששה גם מחמאס בעזה, שהיה צפוי לצרף את ירי הטילים שלו למתקפת טילים רב-זירתית נגד ישראל. אך חמאס מנוטרל בממד הזה.

ועוד דבר קרה: התחלף נשיא בארצות הברית. עם טראמפ בבית הלבן, ישראל הרגישה הרבה יותר בטוחה מבחינת העורף האסטרטגי שלה. טראמפ הבין כעת שהוא צריך לסמוך על ישראל ועל אוקראינה, שנמצאות בחזית ויודעות מה לעשות, ולכן אין טעם לנהוג כמו ממשל ביידן.

המבצע שהחל היום יהיה מורכב, כנראה, משורת מבצעי תקיפה שיכולים להימשך כשבוע. מכת הפתיחה האדירה פותחת אפשרות גם לחילופי משטר באיראן. האם יש מי שמחכה לתפוס את השלטון? מבחינה בינלאומית, אתמול פג הזמן שקצב טראמפ לניהול המשא ומתן – חודשיים. בנוסף, בימים האחרונים הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שאיראן מפירה את האמנה ואין עליה עוד פיקוח. ככה שבאופן רשמי הלגיטימציה של ישראל חזקה. סימן השאלה הגדול על המבצע באיראן הוא: איך סוגרים את זה? איך מסיימים את המערכה?