אז זה קרה. אחרי שבועות של מתח ושבוע ששבר שיאים של איומים והתפארויות מצד הרפובליקה האסלאמית, התעוררנו הלילה בשלוש לתקיפה משמעותית באיראן.
פיצוץ בעיר כרמאנשאה באיראן לאחר התקיפה הישראלית / רשתות ערביות
מהשלטונות כבר הבטיחו שהרפובליקה האסלאמית לא תישאר חייבת וישראל תקבל תשובה נחרצת. את זה אמרו גם בימים שקדמו לתקיפה, כאשר הבטיחו שפגיעה במתקני הגרעין של איראן תגרור פגיעה במתקני הגרעין של ישראל, וכל פעולה תיענה בפעולה דומה.
אחת התהיות הנפוצות לפני הפעולה הייתה - האם פעולה מסיבית של ישראל באיראן תגרום להתאחדות העם מסביב לדגל או דווקא להתגברות הביקורת והפעולות נגד המשטר. ההערכה שלי הייתה - כמו כל הערכה לגבי מדינת הענק שבה בין 85-90 מיליון תושבים - אנחנו נראה תגובות משני הסוגים.
העם באיראן זוכר הכל
תומכי המשטר ומבקריו הניציים דורשים תגובה נחרצת - "הבטחת האמת 3", ומימוש כל האיומים מלפני המתקפה. יש גם כעס על כך שבלעו את פתיון המו"מ וניסו לשאת ולתת בזמן שהאויב זומם ומתכנן מתקפות.
השופרות הרשמיים מדגישים את העובדה שהפעם התקיפה הייתה על שכונות מגורים, מה שמראה את פחדנותו של האויב שאינו יכול להתמודד עם הכוחות המזוינים של הרפובליקה האסלאמית, ומטרגט נשים וילדים במיטותיהם.
כאשר הדוברים הרשמיים מדברים על הנשים והילדים של אותם בכירים שחוסלו, העם האיראני שם לב לכך שכאשר ירו בנערים ובנערות ברחובות בהפגנות 2022-23 אף גורם מהמשטר לא הזיל עליהם דמעה.
הם גם לא קונים את ההאשמות על תקיפה פחדנית של אזורי מגורים. רוב תגובות הרשת דווקא שמות לב לכך שהחיסולים היו כירורגיים ממש - בניינים נשארו שלמים כאשר רק דירה אחת בקומה אחת הותקפה. גם בקרב מתנגדי המשטר יש עצב על כך שאיראן תחת מתקפה ועל ההרס שנעשה - יש כמובן נזק שנגרם למכוניות ולסביבה מהשברים שעפו, אבל גם שמחה על כך שהרפובליקה האסלאמית תחת מתקפה ועל חיסול בכירי מערכת הביטחון ופרויקט הגרעין.
שמחה גדולה במיוחד גרם להם חיסולו של הגנרל סלאמי: אחרי חיסול קאסם סלימאני החלו להתייחס לשהידים כ"קציצות", ועכשיו סלאמי הפך לסלמי. זה עובד גם בפרסית. בכל מקרה, רוב תגובות הרשת מטילות את האחריות למתקפה על הרפובליקה האסלאמית ולא על ישראל.
גם עכשיו, כמו לפני כל אחת מהמתקפות היו רבים שחששו ממלחמה כי הטראומה הקולקטיבית של מלחמת איראן-עירק - הפצצות מסיביות על מרכזי אוכלוסייה ומדפים ריקים במרכולים - עדיין חיה ופועמת גם בקרב אלה שלא נולדו אז.
מצד שני, כל מתקפה של ישראל מוכיחה שהטרגוט שונה מאוד מזה של סדאם חוסיין. ובעוד שמלחמת איראן-עירק הצילה את הרפובליקה האסלאמית מההפגנות שאיימו לטרפד את הליך הפיכת איראן לדיקטטורה משיחית - שהרי בזמן מלחמה יש להתאחד מסביב לדגל - אחרי 46 שנים של דיכוי, העם לא מתאחד כל כך מהר מסביב לדגל, והפעם התקווה היא דווקא שבזמן שהמשטר עסוק במלחמה שבחוץ, ההמונים ייצאו לרחובות וייקחו את איראן בחזרה לאיראנים.
עוד הוכחה לכוחו האוזל של המשטר
מה האופציות של חמינאי עכשיו ולמה אני יותר מודאגת מאשר לפני המתקפות הקודמות?
חמינאי, כמובן דבר ראשון איים, ואף הכריז מלחמה רשמית וקרא לכל כוחות הפרוקסי להתגייס ולתקוף את ישראל. לדעתי האישית זו הייתה טעות, כי קיימת האפשרות שהם לא יתגייסו (מלבד, אולי החות'ים, שמגוייסים גם מקודם), וזו תהיה עוד הוכחה לכוחו האוזל והולך של משטר האיתאללות.
מצד שני, בפעמים הקודמות המתקפות היו מדודות ליכולת ההכלה של ישראל; תשובת הרפובליקה האסלאמית נועדה יותר להראות "שאנחנו לא פראיירים" אבל בלי להיגרר למלחמה כוללת, כדי לא לסכן את שלטונם. הפעם יש להם הרבה פחות מה להפסיד, וגם אם הם חלשים יותר מאשר בעבר, כאשר אין מה להפסיד יש הרבה פחות מחשבה על היום שאחרי.
כישראלית השאלה שמטרידה אותי במיוחד היא האם אנחנו לבד מול הטילים או ששוב תהיה לנו תמיכה אמריקנית, אירופית וסונית - הפעם זה לא מובן מאליו כי לא ברור האם התקיפה הייתה מתואמת; וגם האם הכרזת המלחמה של חמינאי היא רצינית, והאם זה אומר שבאמת יש תקווה שהעם ייקח את איראן בחזרה ויתחיל פרק חדש בהיסטוריה האיראנית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו