משבר "חוק הגיוס" שוב עולה על שרטון והפעם עשוי לפרק באופן סופי את הממשלה ולהוביל את אזרחי ישראל לבחירות. המומחים מעריכים כי הסיכויים שזה באמת יצא לפועל הם נמוכים למדי, וישנם מספר תרחישים אפשריים.
תרחיש ראשון: ההצבעה מתקבלת ברוב של 61 ח"כים, והחוק לפיזור הכנסת עובר קריאה טרומית. אבל זה לא מספיק, ומצפות בהמשך שתי הצבעות נוספות על מנת שהחוק יעבור באופן סופי. רק במידה ויעבור את שלושת ההצבעות, מדינת ישראל תחל להתכונן לבחירות שיתקיימו לא יאוחר מ-נובמבר 2025.
המצב מורכב במיוחד משום שגם בין המפלגות החרדיות אין הסכמה חד משמעית לגבי ההצבעה, כאשר מפלגת יהדות התורה רוצה לפרק את הממשלה, וש"ס לעומתם מעוניינים לעכב את ההצבעה כמה שניתן.
כניסתו של גדעון סער לממשלה, שהתרחשה עוד בספטמבר 2024 נותנת רשת ביטחון לקואליציה, והוא נתפס כקו המגשר בין נתניהו לבין החרדים.
תרחיש שני: אין רוב בהצבעה, והמשמעות היא שלא ניתן להעלות חוק נוסף לפיזור הכנסת במשך שישה חודשים, אך יו"ר הכנסת יכול להחליט שהוא מקצר את התקופה בנסיבות שונות - בעיקר אם הממשלה עצמה מחליטה לקדם אותו. המגבלה הזו היא הסיבה העיקרית שבגללה מפלגות האופוזיציה לא ממהרות להעלות את החוק הזה, וממתינות לטיימינג הנכון.
תרחיש שלישי: מגיעים לפשרה זמנית ודוחים את ההצבעה. איזו פשרה יכולה להתקבל? חבר הכנסת יולי אדלשטיין ממפלגת הליכוד מנסה לקדם נוסחה הכוללת גיוס חובה לבני 18 שנולדו ב-2007 והלאה, ולא כוללת את אלו שכבר קיבלו פטור.
ומה החרדים בממשלה עושים בינתיים? העדכונים האחרונים מדווחים על שיחות בינם לבין האמריקאים, כשהמסרים שמתקבלים הם החשיבות של יציבות הממשלה במטרה לטפל בסוגיות הבטחוניות, כאשר הזירה האיראנית היא הנושא העיקרי. מבחינתם כל דחייה היא מבורכת, ותאפשר להם להמשיך במשא ומתן על חוק הפטור מגיוס.
הקואליציה מצדה תנסה לעשות כל שביכולתה כדי לדחות את ההצבעה, כשהיא מתכננת להעלות לא פחות מ-50 חוקים לסדר היום בתקווה שיעזרו לעכב אותה.כרגע כל אחד מהתרחישים הנ"ל נמצאים על הפרק, והפלונטר הפוליטי עדיין רחוק מלהסתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו