ללא ראש מערך הסברה כבר שנה ועם מטה מדולל כוחות, עם סמכויות מבוזרות בשלל משרדים, ועם מענה חלקי בלבד במשרד החוץ אל מול גודל האתגר, החזרה לשאלת היסוד - מדוע ישראל לא מצליחה להשיב קרב ראוי בחזיתות הרבות מולה, במאבק על הנרטיב ונגד האנטישמיות - מגלה תמונת מצב מדאיגה מאוד.
שאלת ההסברה הישראלית צפה ועלתה בשבוע האחרון שוב, בעקבות שתיקת דובר צה"ל מול הדיווחים מעזה על ירי באזרחים שהגיעו למרכזי חלוקת המזון. בזמן אמת טענו גורמי ההסברה במדינה, במשרד החוץ ובמערך ההסברה, כי לא ניתן להם מידע כדי להתמודד עם החזית החדשה־ישנה שנפתחה מולנו. אך מקרה נקודתי זה חושף קצה קרחון ביחס למצבה העגום של מדינת ישראל, אל מול השאלות ששואל העולם על המלחמה המתמשכת בעזה.
נתחיל בעובדות: מאז שראש מערך ההסברה מושיק אביב התפטר לפני שנה מתפקידו, לא אייש ראש הממשלה נתניהו את המשרה מול האתגרים ההסברתיים הכי גדולים שעימם מתמודדת ישראל במלחמה הארוכה בתולדותיה. לטענת גורמים המעורים בנושא, בשל מעורבות אנשי לשכתו וביתו של נתניהו, ניסיונות חיפוש קצרי טווח עלו בתוהו.
כתוצאה מכך, ראש מערך הסברה - שאמור להיות סמוך לשולחן ראש הממשלה, עם מעמד של משקיף בקבינט ושותף פעיל בישיבות ממשלה, ולתכלל פעולות הסברה של מדיניות ממשלתית - פשוט לא מונה, והאפקט מיידי.
היזמות לוקה בחסר
ולא מדובר רק בראש מערך נעדר. ימים ספורים לאחר טבח 7 באוקטובר, הצליח מושיק אביב להכניס פנימה עשרות עובדים - זמניים ובמילואים - כדי לתת מענה לאתגר. כך, בתוך זמן קצר מערך נטול כוחות מרכזיים התמלא באנשים חדורי שליחות, ותיקים וחדשים, שעבדו כתף אל כתף בחזית ההסברה הישראלית.
אלא שמאז, מתרוקן המערך בשקט־בשקט והרחק מעינו הבוחנת של הציבור, ובהיעדר תקנים קבועים מצד הנציבות, נותר במערך החשוב מספר שערורייתי של אנשי מטה - פחות מעשרה, כפי שהובא לידיעת "ישראל היום". אותם עובדים מחזיקים על גבם בקושי רב את תכלול עבודת ההסברה של ממשלת ישראל, ללא ראש מערך ליד שולחן קבלת ההחלטות, ולעיתים כאשר המידע מגיע אליהם - זה לאט מדי ומאוחר מדי.
יש מי שהיו מסכמים בכך את מחדל ההסברה של מדינת ישראל והעומד בראשה, אולם זהו תיאור מציאות חלקי בלבד. מערך ההסברה הגדול ביותר של המדינה, הלכה למעשה, יושב במשרד החוץ - שם מאות שגרירים, עובדים ודוברים אמורים לעסוק בהסברה ובמדיניות כעניין שבשגרה ולייצא אותן לעולם.
נוסיף על כך שהמשרד קיבל בתקציב האחרון יותר מחצי מיליארד שקלים כדי להתמודד בחזית ההסברה בלבד, אולם מבדיקת "ישראל היום", אל מול הבטחות הענק עולה כי התקציב עדיין לא מומש, לא אוישו תקנים, ומשרד החוץ ממשיך לעבוד בכוחותיו הקיימים בלבד.
לשאלתי בדבר המענה הלקוי למתקפה הבינלאומית עלינו, קיבלתי מבול של סרטונים וראיונות שנתנו אנשי המשרד בשבועות האחרונים ברחבי העולם. ועדיין, מול מיליארדים שמשקיעים אויבינו בתעמולה נגדנו, נראה שישראל פועלת כמעט בעצלתיים ולא במלוא הכוח. ככל שמראות 7 באוקטובר מתרחקים ובמקומם עולות תמונות קשות מהמלחמה ברצועה, מטבע הדברים, ישראל נמצאת בעמדת נחיתות מובנית. התגובתיות נוצרת מאליה, אך כאן עולה השאלה ביחס ליזמות הלוקה בחסר.
תוכן עם חיי מדף ארוכים
שאלה חוזרת בציבוריות הישראלית היא ביחס לשימוש בתמונות הקשות מ־7 באוקטובר לטובת ההסברה הישראלית: האם נעשה די מול התעמולה החמאסית היומיומית מעזה לצד התמונות, הקשות מטבען, מזירת מלחמה?
גורמים המעורים בנושא טוענים כי הקרנת סרטון הזוועות לקבוצות ממוקדות יצרה את האפקט הרצוי, ואתר אינטרנט על זוועות הטבח, שהיה סגור לישראלים, הגיע לכמויות אדירות של מאות מיליונים. כעת עובדים במערך ההסברה על חלופות ועל ייצור מידע חדש או מְחַדֵשׁ לגבי אירועי 7 באוקטובר, כדי להתמודד בקרב על הנרטיב עם תוכן בעל חיי מדף ארוכים יותר.
גורם נוסף שנמצא בחזית הוא משרד התפוצות, שאחראי לתחומי הדה־לגיטימציה והאנטישמיות, אך נעדר סמכויות רשמיות בתחומי הסברה. במשרד עובדים בעיקר מול ארגונים יהודיים ופרו־ישראליים - מכינים עבורם כלים כדי לתת מענה לאנטישמיות המשתוללת, ומייצרים מחקרים על ארגונים פרו־פלשתיניים ופעילים שלהם - וגם מול האוניברסיטאות בחו"ל. בקשתו של השר עמיחי שיקלי לקבל סמכויות נוספות אחרי פירוק משרדה של גלית דיסטל־אטבריאן, נשללה גם היא על ידי סביבתו הקרובה של נתניהו.
משרד החוץ: "בעשרת הימים האחרונים קיימנו יותר מ־150 ראיונות לכלי תקשורת ברחבי העולם, ומעולם לא התקיימו מספר כה רב של מסיבות עיתונאים במשרדנו - לפחות אחת בכל שבוע"
הכשל הוא ארוך שנים
בפועל, גורמים במערך ההסברה בהווה ובעבר אומרים שהכשל הוא ארוך שנים ולא נקודתי. בעוד נתניהו דרדר בשנים האחרונות את מעמד המערך, בתקופת נפתלי בנט כראש ממשלה היתה לו עדנה אחת כאשר מונה אלעד טנא לראש המערך (ופוטר באופן נמהר על ידי לפיד), ואחת נוספת ככורח המציאות ב־7 באוקטובר עם אביב.
ללא אותו "ניצוח על התזמורת" באופן קבוע ממערך ההסברה וסמיכות אצל מקבלי ההחלטות, מדינת ישראל מתנהלת בזירת הקרב הבינלאומית באופן הפוך מהתנהלותה בשדה הקרב הקרוב. בסופו של דבר, ההזנחה הזו עולה לנו גם במדיניות עוינת של מדינות קרובות ורחוקות ולא רק באהדה חסרה. "יש לנו פער מול האתגר, אך יש לנו יכולות, וההוכחה לכך היא שאנחנו במלחמה ארוכה - ועדיין בלי אף החלטה אופרטיבית נגדנו במועצת הביטחון של האו"ם", אומר גורם המעורה בעבודת ההסברה.
אם בעבר מידע על ישראל היה פועל יוצא של אתרי חדשות, כיום הוא נצרך מכלי AI - שאותם יש לכוונן עם הסיפור הישראלי לפני שיהיה מאוחר מדי. גורם המעורה בעבודת ההסברה: "אלה לא כלים שרק יקבעו מציאות, אלא גם יתארו את ההיסטוריה בכללותה"
עם זאת, גם הגורם הזה מודה שקיים פער עצום מול מה שישראל צריכה בחזית ההסברה, וזאת נוסף על האתגר הבא שאליו צריך המערך, על כל זרועותיו, להתכונן: ה־AI. אם בעבר מידע על ישראל היה פועל יוצא של אתרי חדשות או ויקיפדיה (שגם בה פשתה האנטישמיות), כיום הוא נצרך מכלים של AI - שאותם יש לכוונן עם הסיפור הישראלי לפני שיהיה מאוחר מדי, כי לדברי הגורם "אלה לא כלים שרק יקבעו מציאות, אלא גם יתארו את ההיסטוריה בכללותה".
ממשרד החוץ נמסר כי "המספרים מדברים בעד עצמם: רק בעשרת הימים האחרונים קיימו נציגי המשרד יותר מ־150 ראיונות לכלי תקשורת ברחבי העולם. מתחילת 2025 בוצעו במטה המשרד בירושלים יותר מ־25 תדרוכים ומסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה. בכל שבוע מתקיימת לפחות מסיבת עיתונאים אחת לאמצעי תקשורת מובילים בעולם, ולפעמים מתקיימות כמה מסיבות עיתונאים בשבוע אחד.
"מעולם לא התקיימו מספר כה רב של מסיבות עיתונאים במשרד החוץ: לשם השוואה, בכל שנת 2024 התקיימו ארבע מסיבות עיתונאים בלבד. משרד החוץ צפוי להביא לישראל בחודשים הקרובים מאות משלחות, ובהן אלפי מובילי דעת קהל, מנהיגים ומשפיענים".
ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו