אחת מהסיבות המרכזיות להגעתם של השר רון דרמר ובעיקר של ראש המוסד דדי ברנע לוושינגטון אמש (שני) היא השינוי באופי המו"מ על הפסקת אש ברצועת עזה.
השיחות הישירות בין סטיב וויטקוף וצוותו לחמאס, שהתקבלו בקרב חלק מההנהגה הישראלית בעין עקומה, נותנות דווקא מימד אחר ואולי יעיל יותר למשא ומתן, דווקא בשל הקטנת השפעתן של מצרים וקטאר.
ויטקוף במטה משפחות החטופים: "הנשיא לא הולך לקבל משהו שהוא פחות מחזרתם של כולם הביתה" \ מטה משפחות החטופים
אין צורך להרבות במילים על השפעתה המזיקה של קטאר, הגיבוי והאירוח שהיא מעניקה לחמאס, והסירוב שלה להצטרף פומבית לדרישה מחמאס שיתפרק מנשקו. מצרים, שדווקא הציעה כמה הצעות בכיוון הנכון, מסרבת לפתרונות שונים כמו פתיחת מעבר רפיח ליציאת אזרחים וכניסת אספקה. בנוסף גם היא לא מתעקשת מול חמאס על הדרישות המהותיות של פירוק הנשק ויציאה מהרצועה – שבעקבות כך אפילו הרשות הפלשתינית מותחת עליה ביקורת.
המגעים הישירים בין צוות וויטקוף לחמאס שאותו מייצג ח'ליל אל חיא, הניבו ראשית את שחרורו של עידן אלכסנדר החייל החטוף – זאת ללא תמורה משמעותית לחמאס, וגם את העלאת הדרישות האמריקניות באופן ישיר מול הנהגת ארגון בטרור.
במגעים הללו, ולאחר חיסול מייצג הדרישות הקיצוניות, מוחמד סינוואר, הייתה ציפייה להתגמשות של חמאס. לפי גורם המעורה במגעים, גם הלחץ הצבאי והתחלת חלוקת האספקה במרכזים שהקימה ישראל משפיעים על הצורך של חמאס להפסקת אש. אולם ההתגמשות לא הגיעה וחמאס העלה תוכנית משלו וכינה אותה תוכנית וויטקוף.
שליחו של טראמפ זעם והביע זאת באמירה קשה – מה שהוביל לאמירה של אחד מבכירי חמאס כל קבלת מתווה וויטקוף, אף שלא ברור לאיזה מתווה הם מתכוונים. אם הכוונה לנוסח שהוצג בשבוע שעבר בדוחא, זו התגמשות משמעותית של חמאס, ולכן יש מקום להניח שהגעת דרמר וברנע מעידה על תזוזה במו"מ להפסקת אש ולשחרור החטופים. השניים נפגשו כבר עם וויטקוף ודנו עמו על שני הנושאים שעל הפרק. האחד כאמור המו"מ על שחרור החטופים, והנוסחאות של מתווה וויטקוף העוסק בהפסקת אש של כחודש וחצי ושחרור של מחצית מהחטופים, חיים וחללים.
השניים דנים עם האמריקנים גם בסוגיית המו"מ עם איראן – ישראל מנסה לוודא שהאמריקנים לא יסוגו מהתנאי המרכזי של אי העשרת אורניות על אדמת איראן. בנושא הזה נפגש ברנע גם עם עמיתו האמריקני ראש ה CIA ג'ון רדקליף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו