ב-11 בפברואר השנה העניק נשיא ארה"ב הטרי דונלד טראמפ לממשלת ישראל אור ירוק "לפתוח את שערי הגיהינום" על עזה. בתוך שבועיים הושלמה עסקת השחרור השנייה, ושישה חטופים שוחררו מתוך ה־33 ששבו בסבב.
רה"מ נתניהו: "ערוכים להפסקת אש זמנית להחזרת חטופים, המערכה לא הסתיימה"
הציפייה לתנופה מחודשת במערכה התחלפה בסדרת החלטות איטיות. ב-2 במארס, לאחר שבועות ללא פריצת דרך, עצרה הממשלה את אספקת הסיוע לעזה. רק ב־18 במארס יצא מבצע "עוז וחרב" - תמרון מוגבל שמטרתו היתה השבת החטופים.
עשרה שבועות חלפו מאז. הישג יחיד נרשם: שחרורו של החייל עידן אלכסנדר, בתיווך אמריקני. גרירת הרגליים בניהול המערכה הארוכה בתולדות המדינה הפכה לדפוס פעולה מובהק של ממשלת נתניהו.
העולם, ובראשו ארה"ב, מאבד סבלנות. למרות החזרת החימושים והגיבוי המדיני באו"ם - נכסים אסטרטגיים שהעניק הנשיא טראמפ - הממשלה מתקשה לנצל את ההזדמנות להכרעת חמאס ולהשבת החטופים. בזמן שהאופוזיציה טרודה במאבקים פנימיים, דווקא קולות ביקורתיים מתוך הקואליציה והקבינט חושפים את שרשרת הטעויות האסטרטגיות.
"ישראל היום" מציג את האתגרים והדילמות העומדים לפתחה של הממשלה בצומת הדרכים הקריטי הזה.
חטופים// בין מו"מ ללחץ צבאי
הממשלה התנגדה בתוקף לקמפיין "להחזיר את כולם", שדרש כניעה לתנאי חמאס. אולם במקביל לא נקטה צעדים נחושים מספיק שיכריחו את חמאס להתגמש בעמדותיו. הלחץ הצבאי הופעל במשורה. עצירת האספקה לעזה התרחשה רק לאחר שמחסני הרצועה התמלאו במוצרי צריכה שאינם חיוניים.
"במזרח התיכון הממשלה התנהלה בקלישאה של 'תחזיקו אותי'", אומר ל"ישראל היום" שר בכיר בקבינט. "חמאס קלט את זה ולא מיהר לעסקה".
"שערי הגיהינום" שהבטיח טראמפ נזנחו. לרמטכ"ל הנכנס ניתנה שהות להכין תוכנית פעולה חדשה להשבת החטופים ולכניעת חמאס.
בשבוע האחרון, רגע לפני תחילת התמרון הנרחב, חזרה ישראל למשא ומתן אינטנסיבי בתיווך אמריקני. הלחץ מוושינגטון השאיר את הצוות הישראלי בחדר הדיונים יום אחר יום, אף שהיה ברור שחמאס לא מתגמש בעמדותיו.
גם כעת חוששת ישראל להודיע רשמית על כישלון המשא ומתן. היא מנסה לאחוז בחבל בשני קצותיו: להשאיר ערוץ פתוח ללחצים האמריקניים ובמקביל להתקדם לקראת מבצע "מרכבות גדעון".
ההערכה העדכנית בצמרת המדינית: המשא ומתן הנוכחי כשל, אך לאחר הפעלת לחץ צבאי משמעותי בשבועות הקרובים צפוי להיפתח חלון הזדמנויות נוסף להשבת החטופים.
המשך המלחמה// הכרעה או עוד סבב לחימה?
הקבינט אישר פה אחד את מבצע "מרכבות גדעון" - תוכנית שאפתנית שנועדה להכריע את חמאס בתוך 60 ימים ולהביא לתפיסת 75% משטחי הרצועה בידי צה"ל.
אף שהלחצים האמריקניים דחו את תחילת המבצע, בדרג המדיני נשמעת נחישות להתחיל ולהשלים את המערכה הפעם. אולם מאחורי הקלעים נמתחת ביקורת משמעותית, דווקא מתוך הליכוד.
ההתכתשות הפומבית בין חבר ועדת החוץ והביטחון עמית הלוי לשר הביטחון ישראל כ"ץ חושפת רק קצה קרחון מהספקות לגבי התוכנית - שיש שאומרים כי "אינה מושלמת" ולא תוביל להכרעה. "המבצע הזה הוא עוד מאותו דבר, רק בעצימות גבוהה יותר", אומר שר בקבינט, וטוען כי הבעיה החלה במינוי הרמטכ"ל זמיר, שהתגלה, בניגוד להבטחות, כמי ש"בולם את הדרג המדיני ולא להפך".
בשבועות האחרונים הועלו הצעות אלטרנטיביות לייעול המערכה: החל מהטלת מצור על חמאס שיוביל לכניעתו תוך סיכון מינימלי לחיילים, ועד להודעה ישראלית על תחילת עיבוד השטחים שכבר נתפסו בידי הצבא (45% מהרצועה). לטענת המבקרים, לחץ מסוג זה עשוי להביא סוף־סוף לאותו "ניצחון מוחלט", שספק אם מי שמנהלים את המערכה זה שנה ו־7 חודשים יכולים להשיג בדרך הנוכחית.
עם זאת, גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון מבינים שזהו המהלך האחרון - ה"להיות או לחדול" של המלחמה הזו. ללא ביידן בבית הלבן, ללא תירוצים, ועם מילואימניקים חדורי מטרה שהבהירו להם בביקוריהם בעזה בשבוע שעבר: "הפעם, עד לניצחון".
הומניטרי// דילמת הסיוע לעזה
ברגע שהנשיא טראמפ השתמש במילה "הרעבה" ביחס למתרחש ברצועה, הבין נתניהו שעליו לחדש את הכנסת הסיוע - בין אם הדבר יתקבל בהבנה בקרב "הבייס" ובין אם לאו.
כתוצאה מכך, עשרות משאיות מדי יום חוצות כעת את הרצועה באותה שיטה בעייתית שהזינה את חמאס במשך שנה ו־7 חודשים.
שינוי מסוים צפוי ב־25 במאי, כאשר חברה אמריקנית תחל לחלק מזון בעזה במתחמים הומניטריים תחת אבטחת צה"ל. אולם גם פתרון זה אינו מושלם - אילוצים משפטיים יובילו לכך שאספקה תועבר גם לצפון הרצועה, שנמצא עדיין בשליטת חמאס.
השאלה המרכזית שנותרה: האם הפעם תצליח ישראל לעצור את האבסורד שבו היד שמאכילה את האוכלוסייה מזינה גם את הטרור?
הקהילה הבינלאומית עוקבת בדריכות אחר המיזם החדש, בציפייה שייכשל ושמראות הסבל יחזרו. עבור ממשלת ישראל המבחן כפול - הן מול הזירה הבינלאומית והן מול המצביעים מימין, שקצה נפשם בתירוצים.
איראן// עתיד הגרעין בצל ההסכם
למרות הקשיים במשא ומתן, ההערכה במערכת הפוליטית היא שלשני הצדדים - ארה"ב ואיראן - יש אינטרס ממשי בהשגת הסכם על פני הידרדרות למלחמה.
טראמפ מציב את הכלכלה האמריקנית בראש סדר העדיפויות, ומעוניין להימנע מזעזועים גלובליים שיפגעו בה. המשטר האיראני, מצידו, עשוי להעדיף הקפאה זמנית של תוכנית ההעשרה למשך כהונת הנשיא האמריקני, כדי למנוע תקיפה שממנה הוא עלול שלא להתאושש.
ישראל מביטה מהצד. היא אינה שותפה לשיחות, ונתניהו מנהל את הנושא באופן צמוד עם יד ימינו רון דרמר, תוך מידור שרי הקבינט - צעד המעיד על היערכות לתרחישים אפשריים.
עד אוקטובר, מועד פקיעת ההסכם הקודם, צפויה ליפול הכרעה. אולם ברגע האמת, ישראל עומדת בפני מציאות מורכבת: למרות 15 שנים של התרעות והיערכות תחת נתניהו, שזיהה את האיום כקיומי, התברר כי היא אינה מסוגלת להסב נזק מכריע לפרויקט הגרעין ללא תמיכה אמריקנית.
"אם אכן ייחתם הסכם", אומר בכיר ישראלי, "מערכת הביטחון תחת נתניהו תידרש להכין את המענה הנדרש בתקופת ההסכם, תוך הבנה שתקיפה תהיה לבסוף מהלך ישראלי ללא תמיכה אמריקנית".
המסקנה נותרה חד־משמעית: כל עוד איראן לא מסתירה את שאיפותיה להשמדת ישראל, אין פתרון אחר זולת הסרת האיום.
מדיני// המאבק על הלגיטימציה
ניהול מלחמה במשך תקופה כה ארוכה מבלי שהעולם יעצור את ישראל במוסדות הבינלאומיים הוא הישג מרשים של הממשלה. אולם נראה שגם הישג זה מתחיל להישחק, נוכח חוסר הסבלנות המתגבר באירופה, בהובלת צרפת, ואולי אף ארה"ב.
האשראי המדיני היה הדלק שאפשר את ניהול המלחמה עד כה. שרי החוץ המתחלפים - אלי כהן ועתה גדעון סער - נאבקו לשמר אותו. בעוד סער מנהל קרב בלימה מול מהלכיהן של צרפת ובריטניה, יש בממשלה הסבורים כי ניתן היה למנוע את המשבר הנוכחי באמצעות ניהול יחסים אסטרטגי יותר עם בריטניה ומדינות "מתנדנדות" אחרות.
החשש המרכזי אינו מהסנקציות המכרסמות בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, אלא ממהלך הדגל של נשיא צרפת מקרון - הכרה במדינה פלשתינית בחודש יוני. "לא היתה פעם שהכריזו על מדינה והצעד הזה נלקח לאחור", מזהיר בכיר לשעבר בשירות החוץ.
משרד החוץ לא הצליח לבודד את צרפת עד כה, אך נדרש כעת לפעול במלוא הקיטור כדי להותיר אותה לבד בכנס הצפוי ביוני. אחרת, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בפני עובדה מוגמרת בזירה הבינלאומית.
למרות זאת, החזית המדינית שבה משקיע נתניהו את מרב המאמצים נותרה זו האמריקנית. "אם התמיכה מצידם תאזל - נגמרה המלחמה בו ברגע", אומרים בצמרת. "אם בצרפת יעקמו את האף, זה יהיה לא נעים - יהיה להם אף עקום, כמו שאמר מנחם בגין - אבל זה לא נורא".
חוק הגיוס// לחץ מבית על נתניהו
במפגש שקיים רה"מ בשבוע שעבר עם לוחמים, הם הציבו בפניו דרישה כפולה: ניצחון מוחלט וערבות לכך שהוא אינו מפקיר אותם לבדם במערכה משיקולי הישרדות פוליטית.
"מה עם חוק הגיוס?", שאלו אותו בגלוי. נתניהו הבטיח פתרון, אך בפועל הוא עדיין כבול לאינטרסים של שותפיו החרדים בקואליציה.
ככל שמתקרב מועד הצגת החוק, מסתמן מרד גם בתוך הליכוד. בכירים במפלגת השלטון מבהירים לנתניהו שלא ישמשו "חותמת גומי לפארסה מקוממת" בסוגיה רגישה זו.
המסר מהשטח ברור: רק חוק שיוביל לגיוס משמעותי מקרב כלל המלש"בים באוכלוסייה החרדית שאינם לומדים בישיבות, מלווה במשטר סנקציות אפקטיבי, יזכה לתמיכתם. אחרת, הם מזהירים את ראש הממשלה, אפשר כבר לכתוב את הקמפיין של ליברמן ובנט בהתנדבות. הם ממילא בדרך לזכות בקולות המשרתים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו