סכנת המדרון החלקלק: ישראל נפלה ל"בור" הסיוע לעזה

האספקה לרצועה לאורך כל המלחמה היתה אם כל חטאת • אלמלא הטיפשות הזאת, ניתן היה לחנוק זה מכבר את מחבלי חמאס בעזה • ישראל צריכה ללמוד לומר לא - גם לממשל האמריקני הנוכחי

משאית סיוע בדרך לעזה דרך כרם שלום, צילום: אי.פי

האספקה הצנועה בממדיה, בינתיים, שישראל שוב מאפשרת להעביר לעזה עלולה להתברר כמדרון חלקלק. כל עוד הכמות קטנה, סמלית, ונועדה למנוע הרעבה של אוכלוסייה ולספק לישראל חבל מדיני שיאפשר לה לנהל לחימה עצימה ברצועה, ואף לספק לה מטריית הגנה משפטית בינלאומית - ניחא, ניתן לחיות עם זה. אבל הניסיון שלנו עם פעולות מסוג זה לא טוב. כבר היינו בסרט הזה.

משאיות סיוע הומניטארי בדרך לרצועת עזה// צו 9

כמויות האספקה שזרמו מישראל לרצועה היו בלתי נתפסות. הן לא "פתרו" בעיה מדומה של רעב שבשום שלב לא שרר ברצועה, אלא מילאו את אסמי המזון של הרצועה שעלו על גדותיהם, העשירו את קופת חמאס שהשתלט בכוח על הסיוע, מכר אותו במחיר מופקע לתושבים ועוד שילם מרווחיו משכורות למחבלים חדשים שצירף לשורותיו. כך גם שימר חמאס את יכולתו השלטונית מול תושבי עזה - הוא החליט עבורם מה, כמה ומתי יאכלו, וכמה ישלמו על האוכל.

חמושי חמאס ליד משאית סיוע (ארכיון), צילום: אי.אפ.פי

ישראל נפלה ל"בור" הזה בשל ממשל דמוקרטי אמריקני, על גבול הפרוגרסיבי, שערכיו והתמצאותו היו משובשים, ובשל התלות הכמעט מוחלטת שלה בחימושים ובמטרייה הדיפלומטית שהוא סיפק לנו. ממשל ביידן לא קלט ולא הבין בזמן אמת (רק לאחר זמן אנשיו הודו בכך) שהאספקה שישראל נאנסת להעביר לרצועה מאריכה את המלחמה, מאריכה את ייסורי החטופים ומשפחותיהם, ומחזקת ומשמרת את כוחו של חמאס.

אבסורד מסוכן

אנשי טראמפ דווקא מבינים. הבעיה כרגע איתם היא שגם סולם הערכים שלהם השתבש והשתנה. הם שמים את האינטרסים הכוללים שלהם, הכלכליים, לפני כל דבר אחר. אחרי שהבטיחו במסעו האחרון של טראמפ כאן - לקטארים, לסעודים, למצרים ולמפרציות – ש"הסיוע ההומניטרי" לעזה יחודש בדרך ובמידה כזאת או אחרת, הם מתעקשים על כך מולנו עכשיו.

הנישא האמריקני דונלד טראמפ נוחת בדוחא, צילום: אי.פי

ישראל צריכה ללמוד לומר לא - גם לממשל האמריקני הנוכחי. הסיוע לעזה לאורך כל חודשי המלחמה היה אם כל חטאת. אלמלא הטיפשות הזאת, את מחבלי חמאס בעזה ניתן היה לחנוק זה מכבר. העובדה שדווקא ממשל טראמפ כופה עלינו לחזור לשם היא אבסורדית.

ביד אחת אנו מכניסים לעזה חמש אוגדות רגע לפני תמרון עצים וכולל, וביד שנייה מחזקים את האויב שאותן אוגדות אמורות למגר ולהכריע, מקשיחים את עמדתו בקשר לחטופים ולעסקה, ומאריכים את המלחמה במו ידינו.

חמושי חמאס על משאית סיוע (ארכיון), צילום: אי.אף.פי

חמאס, למדנו כבר, לוחם טוב יותר על בטן מלאה. ועוד דבר למדנו: ישראל לא הצליחה עד כה לכוון את הסיוע לתושבים ולמנוע מחמאס להשתלט עליו. ספק אם הפעם תצליח בכך, אבל ימים יגידו. הסכנה היא כאמור המדרון החלקלק, שבו אין שליטה על מה ומי שגולש בו. צריך להיזהר מאוד לא להגיע לשם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר