ישראל הציבה שורה של דרישות בתמורה להסכמתה להפסקת אש במסגרת המגעים המנסים להביא לסיומה של המלחמה. כך אומרים היום (ראשון) ל"ישראל היום" גורמים דיפלומטים המעורים במגעים. בין הדרישות, התחייבות מלאה של חמאס למסור את נשקו, הוצאת ראשי הארגון מהרצועה, פתרונות בטחוניים שימנעו איום כלשהו לישראל משטח הרצועה ועוד.
העמדה הישראלית הוצגה במסגרת המגעים למציאת הסדר כולל, שהדיון העיקרי בו הוא סביב המתווה האמירותי – סעודי שפורסם בשבוע שעבר ב"ישראל היום".
הודעת לשכת ראש הממשלה אתמול (שבת), שעסקה בסוגיית שחרור החטופים הסתיימה בפסקה מעניינת: "בהנחיית ראש הממשלה, גם בשעה זו פועל צוות המשא-ומתן בדוחה כדי למצות כל סיכוי לעסקה - בין אם לפי מתווה ויטקוף ובין אם במסגרת סיום הלחימה, שתכלול את שחרור כל החטופים, הגליית מחבלי החמאס ופירוז הרצועה מנשק".
זו אחת מהפעמים הבודדות שבה מדבר נתניהו על עסקה לסיום הלחימה. בהמשך הוצאה מעין הבהרה: "צוותי המו״מ בדוחא דנים במתווה וויטקוף ולא באפשרות לסיום המלחמה בהסכמה". אבל ההבהרה הזו מעידה על המצב בפועל, השיחות על תום המלחמה לא נעשות בדוחא, שם דנים במתווה וויטקוף המוכר ובו שחרור מחצית מהחטופים והפסקת אש של בין 40 ל 60 יום.
אלא שהמגעים על סיום המלחמה מתקיימים כל העת בערוצים הבכירים ביותר במזרח התיכון ומול הבית הלבן ישירות. התכנית המרכזית הנדונה במגעים הללו היא כאמור התכנית שיזמה איחוד האמירויות, סעודיה הצטרפה והאמריקנים רואים זאת בחיוב רב. לפי המתווה האמירותי המלחמה תסתיים עם נסיגה ישראלית מלאה, החזרת החטופים, פירוק חמאס מנשקו, ושליטה ערבי-בינלאומית בשלב השיקום. לרשות הפלסטינית יהיה קשר סמלי לגוף הערבי בינלאומי בעיקר מסיבות של אחריותה המשפטית לחבל הארץ הזה.
גם כאן וויטקוף הוא המפיק העיקרי, והשותפות למגעים הן ישראל, מצרים, סעודיה האמירויות קטאר וירדן. הרשות הפלסטינית מתעדכנת ונותנת את התנאים שלה, ובהם ממש כמו ישראל, פירוק חמאס מנשקו והוצאתו ממשוואת ההנהגה הפלסטינית. עם זה הרשות דורשת מעורבות של ממש בשיקום ובניהול הרצועה, אך דווקא המפרציות מרחיקות אותה עד שתקיים רפורמות ניהוליות ואחרות כדי להיאבק בשחיתות וחוסר היעילות וגם במערכת החינוך שלה לנטרל את החינוך נגד ישראל.
הנסיגה הישראלית המלאה אמורה להתרחש רק לאחר קבלת ערובות בטחוניות ואלה נוגעות בין השאר לציר פילדלפי שעל גבול הרצועה ומצרים. לדעת כל משתתפות המגעים, על חמאס למסור את נשקו, ככל הנראה לגורם ערבי, כל כלי הנשק מרקטות ועד נשק קל. מנהיגים צבאיים בכירים של חמאס הג'יהאד ושאר ארגוני "ההתנגדות" יצאו מהרצועה. יוקמו מחנות מגורים זמניים לתקופת השיקום, ותהיה אפשרות לצאת מהרצועה, עם עדיפות לחולים ופצועים.
התקווה האמריקנית הייתה כי לאחר הסכמה עקרונית של הצדדים, ניתן יהיה להכריז על קבלת המתווה ולהתחיל בהפסקת אש כבר במהלך ביקורו של טרמפ בשבוע שעבר, אלא שחמאס מצידו עדיין מסרב רשמית לתנאי התפרקות מנשקו, וישראל לא הייתה מוכנה לתת הסכמה ולו עקרונית ללא שמובטחים תנאיה לסיום המלחמה.
לפי מקורות דיפלומטים במזרח התיכון ובוושינגטון, העמדה הישראלית ביחס למתווה הזה היא מוכנות לדון בו אבל לא לפני שחמאס יסכים לתנאיו. ישראל כך אומרים המקורות, דרשה דמי רצינות בסוגיית הויתור על השלטון וההתפרקות מהנשק של חמאס.
חמאס היה מוכן להרבה פחות מכך. בדברים שנמסרו מטעם הנהגת הארגון לכלי תקשורת ערבים נאמר כי הארגון מוכן לוותר על השלטון ברצועה. מקורות אחרים עלומים גם הם טענו כי הוא מוכן להוציא את מפקדיו הבכירים שנותרו ברצועה למדינה שלישית תמורת חסינות עבורם ועבור משפחותיהם.
חלק מהנהגת חמאס מוכן להודיע על הויתור על הנשק אך לא ברור אם לאחר הוצאת מוחמד סינואר שהתנגד למהלך מהמשוואה, העמדה התקבלה על כלל ההנהגה. לפי דיווח ממקור ערבי אחר, שלא התקבל עליו אימות נוסף, חמאס יודיע בתמורה להסדר כי הוא מוכן לוותר על הנשק, אך באופן הדרגתי ורק לאחר שתובטח נסיגה ישראלית מלאה.
מהמשא ומתן בדוחא יצאו אתמול (א) הדלפות על כי חמאס מתגמש והולך אך נותר עיקש בדרישה כי הפסקת האש תהיה ארוכת טווח עד לסיומה הרשמי של המלחמה. ישראל מצידה כאמור, דורשת כי סיום המלחמה יותנה במסירת הנשק פירוזה של הרצועה והרחקת הנהגת חמאס ממנה.
התמרון הקרקעי שהחל למעשה בחאן יונס ובצפון הרצועה לצד החיסולים של ההנהגה הצבאית ובראשה המפקד האחרון מוחמד סינואר (אף שעדיין לא ניתן אישור סופי) מהווים מוקד לחץ משמעותי על הנהגת חמאס, ובישראל סבורים כי ניתן יהיה להשיג את הדרישות באופן כמעט מלא.
עוד דרישות שהעלתה ישראל הן לוח זמנים ארוך לנסיגה, פתרונות לבעיית ציר פילדלפי והפרימטר, ומתן אפשרות יציאה מהרצועה לכל פלסטיני שיחפוץ בכך. בישראל מעריכים כי כמליון מתושבי הרצועה ירצו לקבל את השינוי הזה.
גורם ישראלי בכיר הסכים עם הקביעה כי מבחינתה של ישראל כנראה שאי אפשר יהיה להשיג הסדר טוב בהרבה, אלא שהוא נוגד את עמדת חלקים בקואליציה לרבות בליכוד הסוברים שיש להשתלט על הרצועה ביטחונית ובהמשך לחזור ולהקים שם ישובים ישראלים. עוד סוגיה בעייתית היא ההקשר הרחב יותר של נורמליזציה תמורת מו"מ לפיתרון מלא קרי, הקמת מדינה פלסטינית בסוף התהליך.
החשיבות הרבה שמעניקים בבית הלבן לסיום המלחמה ולהסדר כולל שירחיב את הסכמי אברהם, מגבירה את סיכויי המהלך, אבל המכשולים להסכמות עדיין גדולים.