השיח הישראלי על משמעויות ביקור הנשיא טראמפ באזור, תוך "דילוג על ישראל", חולל בציבור חרדה. הדיווחים והפרשנויות הציגו את ממשלת ישראל כמערכת אסטרטגית כושלת שלא זיהתה במועד את התפנית שאליה חתר טראמפ במדיניותו במזרח התיכון.
נתניהו בסרטון חדש: "יש עוד 20 חיים בוודאות"
כתוצאה מכך, לדעתם, הודרה ישראל אל שולי התהליך האזורי. אלא שלמבט הביקורתי הזה ניתן להציע מבט פרשני חלופי.
בשתי סוגיות מרכזיות הניווט האסטרטגי של ראש הממשלה נתניהו הוצג כמוביל להחמצת הזדמנויות: הסוגיה האחת ממוקדת במלחמה ברצועת עזה. הסוגיה השנייה ממוקדת באפשרות הנורמליזציה עם סעודיה.
מבקרי נתניהו כבר הביעו ביחס אליהן עמדה חיובית ברורה לאורך כל השנה האחרונה. אלא שבשתיהן מבקשים בוחרי קואליציית נתניהו כיוון אחר, ומזהים את ההיענות לשתי התביעות כקבלת תכתיב כניעה.
במבט הזה, החלטת הנשיא טראמפ לקדם את העסקאות שנחתמו בריאד בלי להתנות אותן בנורמליזציה עם ישראל, חסכה ממדינת ישראל את הכורח להצהיר רשמית שבתנאים אלה אין לה עניין בנורמליזציה.
הצהרות לחוד
במעמד הפרידה מטראמפ הכריז בן סלמאן כי סעודיה תובעת מישראל מדינה פלשתינית ללא שינוי ממתווה היוזמה הסעודית משנת 2002: נסיגה ישראלית מלאה לקו הירוק גם בירושלים.
ההכרזה יכולה ללמד כי נתניהו לא יכול היה לפטור את התביעה הסעודית בהכרזה עמומה ובלתי מחייבת. מובילי דעה שביקרו השבוע את נתניהו על החמצת הנורמליזציה עם סעודיה הם גם אלה המסורים זה שנים לחזון שתי המדינות. מבחינתם, מדינת ישראל החמיצה השבוע גם את האפשרות לנורמליזציה וגם את האפשרות ל"פתרון הסכסוך" הישראלי-פלשתיני.
הבטחה בלי ממשות
בנקודת המבט החלופית, הרכבת אכן יצאה השבוע מהתחנה וראוי לברך על כך שישראל לא עלתה עליה. הרכבת הזו מובילה לאסון: ביטחונית, אין לישראל יכולת להגן על רצועת החוף הצרה מקו כביש 6 לכפר סבא.
להבטחה שמדינה פלשתינית אם חלילה תוקם, תהיה מפורזת מנשק, אין כל ממשות. בעיקר כאשר כלי הנשק החדשניים שמפליאים ביעילותם במלחמת אוקראינה, מבוססים על כלים אזרחיים כמו טלפון סלולרי ורחפן שאין מצב לתבוע לגביהם פירוז.
למבט האסטרטגי החלופי יש השלכות גם על הסוגיה האיראנית. הכרזת טראמפ אתמול על התקרבות להסכם עם איראן בסוגיית הגרעין, מצטרפת לחגיגת ההצהרות המבטיחות שעיצבו את אווירת הביקור האזורי. ימים יגידו לאן המציאות תתפתח, אך מבחינת ישראל לא מדובר כלל בכיוון מפתיע.
בינתיים, מדיניות הנשיא מתמקדת באינטרסים האמריקניים, וישראל במבטו הגלובלי אינה במרכז המיקוד. מצד שני, יש לישראל את האינטרסים שלה ולפי שעה, ככל שהם לא מתנגשים עם מגמות הבית הלבן, הם אינם מושלכים בעוינות.
במהלך השבוע הדרמטי אכן התהוו קווי מתאר למציאות אזורית חדשה, שבניווט נכון יכולה מדינת ישראל למצוא בה מרחב לפוטנציאל חיובי לעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו