שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי דוחה את הטענות הנשמעות בישראל שלפיהן הנשיא דונלד טראמפ נטש את ישראל. בראיון מיוחד ל"ישראל היום" אומר האקבי: אני מבין את התחושות שיש בארץ, אך "אין להן ביסוס".
בשבועיים האחרונים יש תחושה של הרבה בכירים בישראל, כולל אצל חבר כנסת שהתקשר אליי בדרכי לכאן, שהנשיא נטש את ישראל. בגלל המשא ומתן עם איראן, העסקה עם החות'ים, שישראל לא מעודכנת לגביה, הביקור במזרח התיכון כשהנשיא לא מגיע. אז נוצרה תחושה שהנשיא טראמפ שתמך בישראל בעבר, עכשיו נטש אותנו.
"לא, כלל וכלל לא. אם הייתי בישראל ואנשים היו רוצים להרוג אותי כל יום, כנראה שהייתי מרגיש אותו הדבר. אני מבין את הרגשות שלהם, אבל זה בהחלט לא משהו שמבוסס על המציאות".
אם כך, מה ההסבר למתרחש?
"הרשה לי לנתח כמה חלקים במה שאמרת. הסיור לא כולל את ישראל, אבל זה לא מפני שהוא מזלזל בישראל או שהוא נמנע מלבוא אליה. יש לו כמה דברים ספציפיים לעשות, דברים בעיקר כלכליים בשלוש המדינות האלה (קטאר, האמירויות וסעודיה), וזה לא עניין שישראל עולה או יורדת. זה פשוט לא המקרה, ואני מצפה שבשלב מסוים הוא יגיע לישראל. אתמול הזכרתי (בשיחה) שראש ממשלת ישראל בילה יותר זמן ממני עם הנשיא בשלושת החודשים האחרונים, ואני השגריר שלו כאן... אז אם הייתה איזושהי תחושה של פילוג (ביניהם) או של פירוד... אף ראש ממשלה, נשיא או מנהיג של אף מדינה אחרת על פני כדור הארץ כולו לא בילה יותר זמן עם דונלד טראמפ מאשר בנימין נתניהו".
הנשיא לא מאוכזב מנתניהו? כי כך אני שמעתי.
"אוקיי, אני לא שמעתי את זה. ודיברתי עם הנשיא וסגן הנשיא השבוע ממש. הם לא אמרו 'נתניהו לא בסדר' או משהו כזה. והם היו אומרים לי, כי אני השגריר".
השיחה עם האקבי התקיימה ביום שישי בשגרירות האמריקנית בירושלים. עבורו, קבלת התפקיד סוגרת מעגל של עשרות שנות פעילות למען ישראל: הוא הכיר בזכות הישראלית להתיישב ביהודה ושומרון והצדיק אותה כאשר במערכת האמריקנית עמדה כזו הייתה כמעט לא לגיטימית. "נכון, שילמתי מחיר", הוא מודה. "בצעירותי, קיבלתי מאבי עצה טובה: 'אם אתה אומר את האמת, לא תצטרך לזכור מה אמרת, כי זו עדיין תהיה האמת בפעם הבאה שתשמיע אותה'". האקבי דבק בעצה ודבק בדרכו שלו.
כיום, בגיל 69, כאשר חשב שכבר לא ימלא תפקיד ביצועי בחייו הציבוריים, טראמפ הגשים לו חלום, שלח אותו לישראל, ונתן לו את חופש הפעולה לעשות דברים שקודמיו לא העזו להעלות על דעת.
למשל, לפתוח את הכהונה בביקור בשילה העתיקה, בלב חבל בנימין, ולפגוש שם את ראשי הרשויות המקומיות של יהודה ושומרון. "לא עשיתי את זה כמעשה פרובוקטיבי, ולא כהצהרה פוליטית. עשיתי את זה כרגע של סולידריות עם אומה שאני מעריץ, אוהב, מכבד, ומבקר בה כבר 52 שנה. וזה חלק מהאומה הזאת, חלק בלתי נפרד מהסיפור. אי אפשר להבין את הסיפור של ישראל בלי שילה. זו פשוט ההיסטוריה. אי אפשר להכחיש את ההיסטוריה".
מה אומר הביקור שלך מבחינת מדיניות? האם, למשל, המסר הוא שהמקומות הישראליים האלה לגיטימיים מנקודת מבט אמריקנית?
"הם לגיטימיים מנקודת מבטו של כל אדם ישר. העם היהודי קשור למקומות האלה במשך 3,500 השנים האחרונות. אני תמיד מזכיר לאנשים שמעולם לא נמצא שמץ של ראיות ארכיאולוגיות שסותרות פסוק כלשהו מהתנ"ך. אני חושב שזה די מדהים. לגבי ההשלכה על המדיניות: אני לא יודע אם יש אחת כזו או לא, ואני לא מנסה להתחמק, אני כנה. (אבל) זו שאלה שרק ישראל יכולה באמת לפתור. ארה"ב לא יכולה להגיד לישראל מה לעשות. אנחנו לא ננסה להעמיד פנים שאנחנו כופים את ההשקפה של אמריקה על ישראל בכל הנוגע לאדמתה".
אז אם ממשלת ישראל תחליט מחר להחיל את חוק הריבונות הישראלי שם, זה מקובל על ארה"ב?
"לא אמרתי שזה יהיה בסדר. לא קיבלתי עמדה בנושא מהנשיא... (אבל) אני אגיד את זה ככה: בקדנציה הראשונה שלו, הנשיא טראמפ אמר שזו (ההתיישבות הישראלית ביו"ש; א"כ) לא מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. זה היה דבר די נועז מצד הנשיא לעשות צעד כזה".
ההצהרה הזו עדיין בתוקף עכשיו?
"הוא לא הצהיר ההפך".
בוא נחזור לסוגיות שהעליתי קודם, ושמעוררות בישראל את התחושה שהנשיא מקדם מהלכים בלעדיה. מדוע ישראל לא עודכנה על ההסכם בין ארה"ב לחות'ים?
"אני חושב שזה קרה די בפתאומיות. זה היה דבר טוב, כדי שלא נסכן חיים של אמריקנים על הספינות שלנו, בנתיבי השיט שלנו. זו באמת לא הייתה החלטה שהתקבלה בנוגע לישראלים. בוודאי לא היה זלזול, וזה לא היה עניין של לומר, 'אה כן, לא אכפת לנו מה הם חושבים'. זה היה עניין של קבלת החלטה ברגע. אני מקווה שהחות'ים יבינו שיש 700,000 אמריקנים שחיים בישראל, וכל מתקפה על ישראל יכולה להיות מתקפה על אמריקנים, וזה ישנה את החשבון".
אז אם הם ישגרו שוב טילים לכאן, מה תהיה המשמעות של העסקה שאמריקה עשתה איתם?
"התשובה הכנה היא שאני לא יודע. הרבה מזה הוא יושפע מהשאלה אם הטילים האלה עוברים, אם פוגעים באנשים או הורסים רכוש. אנחנו עדיין לא יודעים למה מערכות ההגנה נכשלו. הפגיעה של הטיל בבן גוריון היתה כישלון קולוסאלי ונדיר. הרבה אנשים אולי ילעגו לי אבל הייתי אומר שיד האל עדיין הגנה שוב על המדינה הזאת. כי מעשה ידי אדם לא עבדו".
כשמדברים על הגנה, כל סוללות THAAD, כל הספינות שיש לכם בים התיכון בים סוף, וכו'. כל זה עדיין כאן בשכונה. זה יישאר כאן הרבה זמן?
"יתכן שתהיה איזושהי הזזה, אבל לא בגלל אסטרטגיה צבאית, אלא בגלל הצורך בתיקונים ודברים שצריך לעשות".
כלומר כל ההגנה שאמריקה עוזרת בה לישראל הרבה תישאר?
"אין לי סיבה להאמין אחרת".
בוא נדבר על השיחות של ארה"ב עם איראן. האם הן נמשכות? שהרי גם בסופ"ש זה וגם בקודם לא היו מפגשים.
"אינני יכול לתת לך תשובה, כי אני פשוט לא יודע מתי הן יחודשו, ואני לא בטוח שמישהו יודע".
האם המדיניות האמריקנית היא לאפשר לאיראן להעשיר אורניום במידה מסוימת או בכלל לא? כי אנחנו ממשיכים לשמוע קולות שונים.
"אתמול ברדיו הארצי הנשיא נתן הצהרה די נועזת. אני לא חושב שאפשר להבהיר את זה יותר. הוא אמר: 'האיראנים לא יורשו להחזיק צנטריפוגות, והם לא יורשו להם להחזיק כורים. או שנפוצץ אותם יפה או שנפוצץ אותם באכזריות'. אלו היו המילים המדויקות שלו. הוא אמר, כל הזמן, בלי שום אמביוולנטיות, שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. אז זה היה הכי ברור שאפשר".
אני לא רוצה להיות לא מנומס, אבל שמענו לפעמים קולות אחרים...
"אני תמיד מקבל את ההצהרה החזקה ביותר שהוא משמיע כמדויקת ביותר. אני עובד בשבילו. הוא השתמש במונח 'פירוק מוחלט'".
מה עמדת הממשל לגבי סוריה? האם אחמד א־שרע הוא אדם שאפשר לסמוך עליו ולהרחיב אתו את הסכמי אברהם?
"הייתי שמח לומר שהוא באמת עומד להיות מנהיג דמוקרטי ואנשים יתחילו להצביע, אבל אני לא חושב שזה בהכרח המקרה... האם הוא יהיה טוב יותר מאסד? כולנו מקווים שכן".
יש סוג של שיחות בין אמריקה לסוריה החדשה בהקשר של הרחבת הסכמי אברהם?
"יכול מאוד להיות, אבל אני לא צד להן".
לסיום, כאדם דתי האם ליהודים יש לדעתך זכות להתפלל בהר הבית?
"יש לי דעות חזקות על הכל, אבל אחד הדברים שהייתי צריך לעשות כשגריר הוא להכניע את הדעות החזקות האלה, כדי לבטא את המדיניות והחוקים. זו (הר הבית) לא החלטה של שגריר ארה"ב. זו החלטה שצריכה להתקבל כאן במדינת ישראל על ידי העם הישראלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו