מאחורי הקלעים של היחסים עם וושינגטון: "חששות כבדים" בירושלים

גורמים המעורים ביחסי ישראל וארצות הברית אומרים כי בעת האחרונה יש התעכרות באווירה בין לשכת ראש הממשלה נתניהו לזו של נשיא ארצות הברית טרמפ, ברקע חילוקי הדעות בכמה מהסוגיות החשובות ובראשן איראן. לפי הגורמים הללו, המו"מ עם איראן מעלה חששות כבדים בישראל ובוושינגטון רואים בכך חוסר אמון ביכולת הממשל להגיע למטרה העיקרית מניעת יכולת גרעינית צבאית מאיראן.

בישראל דוחים באופן גורף את האמירות הללו. "היחסים בין ישראל לממשל האמריקני מעולם לא היו טובים וקרובים יותר.כפי שאמר הנשיא טראמפ רק לאחרונה על ראש הממשלה: אנחנו באותו הצד בכל נושא". שני המנהיגים ימשיכו לשתף פעולה באופן הדוק.

אלא שהודעת טראמפ היום, לפיה ארה"ב תפסיק את התקפותיה בתימן בתמורה להתחייבות החות'ית להפסיק לתקוף ספינות, לא הזכירה במילה את ישראל. בולט במיוחד שהחות'ים מיהרו להצהיר כי ימשיכו לתקוף מטרות ישראליות, גם לאחר ההסכם עם האמריקנים.

משמעות הדבר היא שטראמפ מותיר לישראל להתמודד עם האיום בזירה זו לבדה - ייתכן שתמשיך לקבל סיוע מודיעיני, לוגיסטי וודאי הגנתי, אך במקרה של התקפה חות'ית, ישראל תידרש להגיב בכוחות עצמה. השאלה המטרידה אם הפסקת האש האמריקנית מול החות'ים תואמה מראש עם ישראל נותרה בינתיים ללא מענה רשמי.

מחלוקת מתפתחת סביב המו"מ עם איראן

והסוגיה הזו לא היחידה שבה יש דעות שונות. גורם מדיני אמריקני אמר ל"ישראל היום" כי ניכר שהשיחות עם איראן ואמירות של האחראי על המו"מ, סטיב וויטקוף, הביאו לדאגה ישראלית ממשית. זו התבטאה בפניות מרובות ודחופות בצינורות שונים וכלפי אישים שונים בממשל, הן לבירור תמונת המצב לאשורה והן להבעת התנגדות לחלק מהעמדות שהציג וויטקוף. וויטקוף, נזכיר, אמר בראיון מיד לאחר סבב השיחות הראשון כי יתאפשר לאיראן להעשיר אורניום לצרכים אזרחיים, אך אחר כך חזר בו.

ישראל וגם חלק מאישי הממשל דיברו על ה"מודל הלובי", שפירושו פירוק יכולות ההעשרה של אורניום לחלוטין, אך איראן הודיעה שתתנגד לכך בתוקף. לפי הגורם האמריקני, הפניות הישראליות התפרשו בבית הלבן כמעין הבעת אי-אמון ביכולת האמריקנית להשיג את המטרות המשותפות ובמחויבות לשמירה על ביטחונה של ישראל. "השינוי בגישת הממשל הנוכחי לעומת קודמו דרמטית, בישראל מודעים לכך ולכן החששות מופרזים ואינם במקומם", הוסיף.

גורם אמריקני שני המעיט מעוצמת הוויכוח ואומר כי תמיד יש חילוקי דעות, אבל בתמונה הגדולה יש הסכמה רחבה. "לנו יש אינטרסים נוספים שלא בהכרח קשורים לישראל, אבל תמיד נבדוק אם ישראל עלולה להיפגע". על הקשר בין שתי הלשכות אמר כי הוא רציף ויעיל.

בישראל התגובות משקפות תמונה דומה. גורם בכיר אומר ל"ישראל היום" כי לאחר תקופת "ירח הדבש" המובהקת והמחודשת בין המדינות והמנהיגים, החלו לצוף חילוקי דעות במספר סוגיות, כשהבולטת שבהן היא איראן. לטענתו, בצד האמריקני קיימים גורמים, בעיקר פקידים במחלקת המדינה, המעוניינים ללבות את הוויכוח בין המדינות, אם כי ברור שלא תמיד האינטרסים של שתי המדינות זהים לחלוטין.

הבכיר מציין שקשה להצביע על מתיחות ברמה הבינאישית, אולם מוסיף כי באופן טבעי חלק מאנשי הממשל האמריקני אינם שבעי רצון מהעובדה שהשר רון דרמר משמש כצינור התקשורת הכמעט בלעדי של ראש הממשלה נתניהו מולם.

גורם שני ובכיר יותר מכחיש לחלוטין את הטענות על מתיחות אישית. "האמירות על משבר ביחסים בין טראמפ לנתניהו הן פייק – אנחנו רואים עין בעין עם האמריקנים כמעט בכל נושא ולפרטים הקטנים. זה לא סוד שהממשל הזה הרבה יותר ידידותי מקודמו. עדיין יש מחלוקות אבל במישורים היותר טקטיים, וגם בהם המחלוקות מיושבות בשיח מתמיד בין חברים קרובים. אנחנו מיודעים ומעודכנים באופן שוטף. השת"פ צבאי ומדיני הדוק במיוחד".

לדברי הגורם, נתניהו היה מודע לגישה האמריקנית למו"מ עם איראן כבר מפגישתו הראשונה בבית הלבן, כאשר טראמפ ביקש את חוות דעתו לגבי המסלול המדיני. על פי אותו גורם, נתניהו הביע תמיכה במהלך, בתנאי שהתוצאה הסופית תהיה הפסקה מוחלטת של תכנית הגרעין הצבאי האיראנית.

הגורם הדגיש כי "המודל הלובי" עדיין נמצא על שולחן הדיונים - מודל שמשמעותו הוצאת כל האורניום המועשר מאיראן, שלילת יכולתה להעשיר אורניום באופן עצמאי, ומתן אפשרות לרכוש מבחוץ אורניום בהעשרה נמוכה לצרכים אזרחיים בלבד. לדבריו, זו עדיין העמדה האמריקנית החד-משמעית במשא ומתן, וכי הממשל האמריקני מתייעץ ומעדכן את ישראל באופן שוטף בהתפתחויות בנושא.

הוא דחה באופן גורף את הדיווחים כי הזזת היועץ לבטחון לאומי מייקל וולץ נעשתה בשל עדכון נתניהו על המו"מ. "נתניהו נפגש עימו רק פעם אחת. ולא שוחח איתו אישית מאז", נמסר.

סוגיות נוספות במחלוקת: עזה, סעודיה וטורקיה

בסוגיית עזה ציין הגורם כי התפיסות של ישראל וארה"ב כמעט זהות לחלוטין, והדגיש שהאמריקנים, כפי שהצהיר אמש הנשיא טראמפ, תומכים בהכנסת אספקה הומניטרית לרצועה בתנאי שלא תיפול לידי חמאס. הוא הוסיף כי הממשל האמריקני מאשר לחברות מארה"ב להיות מעורבות בפרויקט זה. הגורם התייחס גם לטענה לפיה טראמפ נסוג מתמיכתו בתכנית להוצאת עזתים מהרצועה באופן וולונטרי, וטען כי הטענה היא "שקרית ולא-נכונה" לחלוטין.

בסוגיית סעודיה, הגורם הבכיר מאשר את הפרסום ב"ישראל היום" לפיו הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה אינה על הפרק בשלב זה. לדבריו, התבטאותו של וויטקוף השבוע בנושא נראית כ"פרץ אופטימיות שאין לו בסיס". "אין היתכנות כרגע להרחבת הסכמי אברהם לא עימם ולא עם מדינה אחרת," הבהיר.

הגורם מציין כי גם בנוגע להסכמים בין ארה"ב לסעודיה, ישראל מיושרת עם העמדות האמריקניות. משמעות הדברים היא שישראל אינה מתנגדת עוד להתקדמות המגעים בין ארה"ב לסעודיה בעניין פיתוח גרעין למטרות אזרחיות - שינוי מהעמדה שהייתה נקוטה בידה בעבר. הגורם הדגיש כי כל הסכם בין המדינות יעבור לאישור הסנאט האמריקני, ו"אין מצב שהסנאט יאשר הסכם שיש בו פוטנציאל פגיעה בישראל". עוד הוסיף כי ארה"ב מחויבת יותר מתמיד להסכם על שמירת העדיפות הטכנולוגית של ישראל (QME).

סוגיה אחרת שבה יש תפיסות שונות היא היחס לנשיא טורקיה, ארדואן. טראמפ מדבר עליו בחיבה למרות אמירותיו האנטישמיות והאנטי ישראליות, הוא כנראה יגיע לבית הלבן ויקבל נשק אמריקני מתקדם. בישראל אומרים כי היחסים בין טראמפ לארדואן היו טובים גם בקדנציה הקודמת, כך שאין חדש. להיפך - ראש הממשלה וטראמפ סיכמו כי במקרה הצורך, ייעזרו בטראמפ כמתווך בין המדינות.