הסכמי אברהם ההיסטוריים, שנחתמו בתיווכו של הנשיא טראמפ ב-2020, סללו את הדרך לשיתוף פעולה חסר תקדים בין וושינגטון, ירושלים ומדינות ערביות בתחומי הכלכלה, החדשנות והביטחון. הסכמים אלו נותרו יציבים גם לאחר פרוץ המלחמה הרב-זירתית בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, דבר הממחיש כי חיזוק פרדיגמת השלום החדשה של הסכמי אברהם חשוב הרבה יותר לביטחונה הלאומי של ארה"ב מאשר פתרון הסוגיה הפלשתינית.
כבכירים לשעבר בממשל טראמפ הראשון, שהיו מעורבים בגיבוש הסכמי אברהם, אנו מאמנים כי חזרתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן מייצרת הזדמנות של פעם בדור להרחיב את מעגל השלום החם. כעת על ישראל ובעלות בריתה הערביות של ארה"ב במזרח התיכון להעמיק את שיתוף הפעולה על מנת ליצור עתיד של ביטחון הדדי, צמיחה כלכלית והובלה טכנולוגית גלובלית. יעד זה בוודאי יהיה על סדר היום בביקורו הקרוב של טראמפ באזור.
באופן טבעי, התקיים בחודשים האחרונים שיח ער סביב הצטרפותן של מדינות נוספות להסכמי אברהם. אין ספק כי קיימת אפשרות לקדם את הנורמליזציה בין ישראל לשורה של מדינות ערביות ומוסלמיות. עם זאת, הפוטנציאל מרחיק הלכת של הסכמי אברהם אינו רק במישור הבילטרלי, אלא במישור של יוזמות מולטילטרליות פורצות דרך בעלות השפעה עולמית.
דוגמה בולטת ליוזמה כזו היא מסדרון הודו-המזרח התיכון-אירופה (IMEC), נתיב סחר יבשתי שיחבר בין מזרח למערב דרך המזרח התיכון, ויקצר את זמן ההובלה של מוצרים כגון תרופות ואלקטרוניקה בכ-40%-50% לעומת נתיבי הים המסורתיים. המסדרון יעמיק את שיתוף הפעולה בין מדינות כגון איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, יוביל להשקעות ענק בתשתיות באזור, וישמש כאלטרנטיבה לנתיבי סחר הנשלטים על ידי סין, איראן ורוסיה.
דוגמה נוספת היא האפשרות להקמת ברית הגנה אזורית חדשה שתעצים משמעותית את יכולתן של שותפותיה של ארה"ב לפעול יחד כדי להגן על עצמן ועל האזור. שדרוג השילוביות הצבאית האזורית יאפשר לארה"ב לשמור על אינטרסים אסטרטגיים שלה, ולהגן על ביטחונה של ישראל, תוך צמצום הדרגתי בנוכחות הצבאית האמריקאית המסיבית באזור. שת"פ צבאי אזורי כזה יכול להתפרס על תחומים רבים כגון הגנה אווירית, חלל ולוויינים, רחפנים, ביטחון ימי, ביטחון גבולות, סייבר, מודיעין והרחבת התרגילים המשותפים.
בתחום החדשנות, ניתן למנף צעדים פורצי דרך כגון פתיחת מרכז לחקר ה- AI בחיפה על ידי המכון לחדשנות טכנולוגית באבו-דאבי, וההתחייבות האמירתית ממרץ 2025 להשקיע 1.4 טריליון דולר בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות בארה"ב, על מנת לייצור שיתופי פעולה בין ארה"ב, ישראל והאיחוד האמירויות שיבטיחו הובלה טכנולוגית משותפת.
שיתופי פעולה רב-צדדיים עם מדינות הסכמי אברהם יכולים גם למלא תפקיד משמעותי בהצלת חיים ובקידום צמיחה בעולם המתפתח. לדוגמה, פרויקטים משותפים של ארה"ב, מרוקו וישראל בסודאן יכולים לסייע בשיקום ביטחון המזון והמים במדינה מוכת המלחמה.
יציבות אזורית ארוכת טווח מחייבת התמודדות נחושה עם שחקנים קיצוניים הפועלים לערעור הביטחון האזורי, ובראשם משטר האייתולות בטהרן, הממשיך לפתח יכולות גרעיניות ובליסטיות, לתמוך ברשת ארגוני פרוקסי, ולקדם טרור בכל העולם. פתרון בר-קיימא לאתגר האיראני חייב להתייחס למגוון האיומים שמציבה טהרן. ביחס לעזה, יש לאמץ גישות חדשות לעתיד הרצועה בהתאם לחזון שהציג הנשיא טראמפ, על מנת למנוע סבבי לחימה חוזרים ונשנים המעוררים מתיחות אזורית.
בעוד הנשיא טראמפ הצליח לגבש ארבעה הסכמי שלום בתוך ארבעה חודשים, ממשל ביידן, למרבה הצער, לא הצליח להוסיף אף מדינה אחת למעגל הנורמליזציה. אך כעת ישנה הזדמנות מחודשת לחולל שינוי חיובי באזור. במכון הריטאג', כיום ביתו של מכון הסכמי אברהם לשלום, אנו מחויבים לעבוד עם כל בעלי העניין בארצות הברית וברחבי העולם כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של הסכמי אברהם. זהו הזמן לאסטרטגיות נועזות, פרדיגמות חדשות ויוזמות אמיצות, שיחזקו את האינטרסים והבריתות האסטרטגיים של ארצות הברית, וייצרו מציאות חדשה של שלום ושגשוג במזרח התיכון.
ויקטוריה קואטס כיהנה כסגנית היועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ הראשון, וכיום היא סגנית נשיא במכון הריטאג'. רוברט גרינוואי כיהן כמנהל בכיר למזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, וכיום הוא מנהל את מרכז אליסון לביטחון לאומי במכון הריטאג'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו