ישראל צפויה להגביר את הלחץ הצבאי בעזה, אם חמאס לא יגמיש בשבועות הקרובים את עמדותיו במו"מ לשחרור חטופים.
הגברת הפעילות צפויה לכלול גיוס של כמה אוגדות מילואים, במטרה לתפוס שטחים נוספים בעזה ולהגביר את החיכוך עם חמאס. מתווה של התכנית, שגובש בצה"ל, הוצג בשבוע שעבר לקבינט, אולם טרם אושרה סופית. זאת, משום שבישראל מעוניינים לתת אפשרות נוספת לחמאס לקדם את המו"מ, במאמץ להשיב כמה שיותר חטופים בהקדם.
האפשרות של פעימת שחרור נוספת עומדת על הפרק מאז הושלם שלב א' של ההסכם, באמצע פברואר. במהלך המגעים בין הצדדים נדונו שלוש אופציות: הצעה ישראלית לשחרור 10-11 חטופים חיים (וכן גופות של חטופים), הצעה נגדית לשחרור 5 חטופים חיים (וכן גופות), והצעת פשרה מצרית של שחרור 8 חטופים חיים (וכן גופות).
לא מן הנמנע שחמאס היה מקבל את הצעת הפשרה המצרית. זאת כתוצאה משילוב בין הלחץ הצבאי של צה"ל ועצירת הסיוע ההומניטרי, לבין הלחץ הדיפלומטי הכבד שהפעילו עליו מצרים ואבו מאזן. אולם ההסכם לא קודם בגלל ריפיון בצוות המו"מ הישראלי בהובלת השר רון דרמר, ומשום שעיקר מעייניו של המתווך האמריקני סטיב ויטקוף הופנו למאמצי הגישור בין רוסיה לאוקראינה ולשיחות הגרעין עם איראן.
בנוסף, מתברר כי קטאר הפעילה לחץ נגדי שלא להיענות להצעת בטענה שבעתיד יתאפשר הסכם טוב יותר עבור חמאס שיכלול את שחרור כל החטופים בתמורה לעצירת המלחמה. מדובר בהסכם שישראל תתקשה לחיות איתו, משום שהוא כולל גם הפסקת אש ל-5-7 שנים שערבויות בינלאומיות בצידה, וכן את שיקום הרצועה – מהלכים שמשמעותם שימור שלטון חמאס בפועל.
הפרטים האלה, שטרם פורסמו, מעלים שלוש תובנות. האחת, שבניגוד לדברי שרים בקבינט על-כך שהמהלך הצבאי ברצועה מדשדש, פעילות צה"ל דווקא הצליחה לייצר לחץ אפקטיבי על חמאס, שניתן היה לתרגמו להישג מדיני בדמות הסכם (חלקי) לשחרור חטופים.
התובנה השניה היא שצוות המו"מ הנוכחי, בראשות דרמר, אינו מקדם הלכה למעשה את עניינם של החטופים. גורם שמצוי במו"מ הגדיר את פעילותו של דרמר "בין גבולית לשלילית", ואמר כי ישראל אינה דוחפת למציאת פתרון. תפקידו של דרמר היה להפעיל לחץ על האמריקנים, בהובלת וויטקוף, כדי שהם יפעילו לחץ על קטאר. זה לא קרה, וקטאר ניהלה מדיניות עצמאית שבפועל טרפדה את המגעים.
התובנה השלישית קשורה לפרשת "קטארגייט" שנחקרת כעת. מקורביו של נתניהו, שעבדו עבור קטאר, קידמו למעשה אינטרסים שסותרים את אלה של מדינת ישראל ואף מסכנים את ביטחונה הלאומי. מדובר, בעיקר, בקמפיין השלילי שנוהל כנגד מצרים, במסגרתו נטען כי לקהיר היה חלק בהונאה שקדמה למתקפת 7 באוקטובר. אלה טענות חסרות שחר, שחיבלו ביחסים האסטרטגיים בין המדינות.
הפרשה הזאת, שעומדת בבסיס הדחתו של רונן בר מראשות שב"כ, מטרידה מאוד את נתניהו וסביבתו. בימים האחרונים נרשם זינוק של אלפי אחוזים בפרסומים של שרי ממשלה ופעילי ימין כנגד הארגון וראשו, כחלק מקמפיין מאורגן שנועד להשחיר את בר ולאפשר את פיטוריו. כמה סקרים שפורסמו בימים האחרונים מלמדים שהציבור פחות מתרשם מכך: האמון שהוא נותן בבר ובשב"כ גבוה מזה שהוא נותן בנתניהו ובממשלתו, ורוב מכריע סבור כי יש למצות את חקירת הפרשה הקטארית ולהרחיק את יועציו של נתניהו מסביבתו.
הסקרים גם מצביעים על מגמה עקבית בשלוש סוגיות מרכזיות נוספות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית למתקפת ה-7 באוקטובר, גיוס חרדים, ותיעדוף סוגית החטופים על-פני העצמת המלחמה. הסוגיות האלה כרוכות זו בזו, משום שאם לא יתאפשר הסכם קרוב שיוביל לשחרור חטופים – ולו חלקי, שהפסקת אש בצידו – יידרש צה"ל להרחיב את פעילותו. כתוצאה מכך יועמס, שוב, נטל כבד על מערך המילואים בשעה שחלק נרחב בציבור הישראלי משתמט משירות בעידוד הממשלה, שמנסה להמשיך לחמוק מאחריותה למחדל.
כל הסימנים מלמדים שנתניהו קיווה שהדיון הזה יידחק לצד בחסותה של התקיפה שתוכננה על מתקני הגרעין באיראן כפי שפורסם. חיל האוויר משמר עדיין מוכנות גבוהה לתקיפה כזאת אם שיחות הגרעין בין ארצות-הברית לאיראן ייכשלו, אולם הסיכוי לכך אינו נראה גבוה כעת. בשני הצדדים משדרים אופטימיות בנוגע לאפשרות להגיע בקרוב להסכם, שהשפעתה של ישראל עליו תהיה מוגבלת מאוד.
ספק אם הסכם כזה ייחתם קודם לביקורו הצפוי של הנשיא טראמפ במפרץ הפרסי, באמצע מאי. הביקור, שעיקרו יוקדש לקידום עסקאות, צפוי להיות משמעותי גם מבחינת ישראל, משום שחלק מהנושאים המדוברים – גרעין אזרחי בסעודיה לצד עסקת נשק חסרת תקדים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים – ישפיעו במישרין על ביטחונה הלאומי. לכאורה, זאת הזדמנות עבור ישראל לשלב בהסכם את האינטרסים שלה, ואולי אף להשיג עסקה כוללת בעזה שתאפשר את השבת החטופים, פירוז הרצועה והקמת ממשלה חליפית לחמאס, אולם זה לא יקרה בהרכבה הנוכחית של הממשלה.
כתוצאה מכך, ואם לא יתרחש מפנה בימים הקרובים, צפוי צה"ל להגביר את הלחץ הצבאי ברצועה. זה יוביל, בהכרח, גם לעליה בהיקף הנפגעים מקרב חיילי צה"ל: שרשרת התקריות והנפגעים של הימים האחרונים היתה עדות לכך שחמאס לומד את הפעילות הישראלית ומגיב לה. הלחימה גם תביא איתה עליה בנפגעים מקרב האזרחים הפלשתינים בעזה, עניין שמעסיק את ישראל על-רקע ביקורת בינלאומית גוברת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו