הישג משפטי לישראל: ערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הורתה לדון מחדש בטענות של ישראל נגד סמכותו של המוסד על ישראל, אך החליטה שלא להשעות את צווי המעצר שהוצאו נגד רה״מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, כך עולה מהחלטה שפורסמה היום (חמישי).

ישראל הגישה לביה״ד שני ערעורים: הראשון על עצם סמכות בית הדין על ישראל, שאינה חברה באמנת רומא מכוחה פועל המוסד המשפטי הבינלאומי. השני עסק בחובה של התביעה להודיע למדינה על כוונתה לפתוח בחקירה נגד אזרחיה כדי לאפשר לה לקיים את ההליכים המשפטיים באותן האשמות הנטענות כדי לקיים את עיקרון המשלימות.

בית הדין מתח ביקורת על הכרעת הערכאה שהחליטה על צווי המעצר וקבע כי היא ״טעתה באי התייחסות מספקת לטענת ישראל שהיא רשאית להגיש התנגדות לסמכות השיפוט״. ההרכב הורה לאותה הערכאה לדון מחדש במהות הטענות הישראליות בדבר חוסר סמכותו של ביה״ד.

כאמור, הערעור השני נגע לחובה של התובע הכללי להתריע בפני מדינה לפני פתיחת החקירה – מה שהיה מאפשר לבקש דחייה של ההליכים המשפטיים. בית הדין דחה את הטענה ברוב של 3-2, כאשר עמדת הרוב קבעה כי ההחלטה של הערכאה המקדמית בסוגיה אינה ניתנת לערעור. שתי שופטות אחרות קבעו שהערעור הישראלי בסוגיה זו קביל.

עם זאת, בקשת ישראל להשעיית צווי המעצר שהוצאו בחודש מאי 2024 על ידי התובע הראשי של בית הדין, כרים חאן, נדחתה, ומשמעות הדבר היא שצווי המעצר נשארים בתוקף לעת עתה. הדבר מחייב, לפי האמנה, כביכול, את המדינות החברות בה לעצור את גלנט ונתניהו אם יגיעו לשטחן. מדינות כמו צרפת, פולין ואחרות כבר הודיעו שלא יממשו אותם.

שאלת סמכות בית הדין

המשמעות היא שבית הדין קיבל את הערעור באופן חלקי. הערכאה הקודמת קבעה שלא היא המקום לדון בשאלת סמכות בית הדין. ערכאת הערעור קיבלה שהיא כן צריכה לדון בכך. אבל במקביל, היא אמרה שצוויי המעצר לאו דווקא נובעים מההחלטה לגבי הסמכות - אבל הדיון לגבי הסמכות שיערך בעקבות ההחלטה הזאת עשוי להשפיע על הצווים עצמם.

״תיק פלשתין״ בהאג נפתח באופן רשמי ב-2021, באזור הייתה הודעה מוקדמת לישראל. התובע השתמש בחקירה שהתנהלה בתיק הזה כדי לדון באירועי המלחמה. ישראל טענה שמדובר בתיק שונה מהותית ולכן יש צורך להודיע לה שוב על כוונה לפתוח בחקירה. הטענה הזאת נדחתה מטעמי פרוצדורה, אך גם כאן היו 2 שופטים שטענו שהערעור הישראלי קביל ויש לדון בו.

מסביבת ראש הממשלה נמסר: ההחלטה של ערכאת הערעורים של בית-הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג להורות על דיון בטענות ישראל שלבית-הדין אין סמכות לטפל בסוגייה הנדונה, ממחישה את העוול שנעשה לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר, כאשר בית-הדין הוציא צווים מגוחכים בלי שהייתה לו סמכות לכך. ישראל מצפה שבית-הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג יבטל את הצווים לאלתר.