אחד מאתרי הגרעין האיראניים, ארכיון. צילום: אי.פי

לקראת דיוני הליבה: הדרישות האמריקניות - וההצעה האיראנית בנושא הפיקוח

גורם בינלאומי התייחס לשלב "הדיונים הטכניים" בין וושינגטון וטהרן, וציין כי ארה"ב תסרב להצעת איראן לפיקוח סיני ורוסי • ארה"ב צפויה לדרוש הוצאה מחוץ למדינה של צנטריפוגות להעשרה מהירה • ככל הידוע, טרם הועלתה דרישה אמריקנית לבדיקת מערך הטילים הבליסטיים • וגם: פרטי המשבר הכלכלי ברפובליקה האסלאמית שהוביל לשיחות

מחר (רביעי) יחל שלב השיחות ה"טכניות" בין איראן לארה"ב, בהשתתפות מומחים אמריקנים ומומחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מדובר בשלב שאין לזלזל בו שכן הוא עוסק בפן הכי מעשי שיש: כיצד מונעים מאיראן, מעבר לטווח המיידי את המרכיבים הדרושים לנשק גרעיני, אלא גם כיצד מפקחים עליה ומונעים זאת ממנה שלנים קדימה. כלומר את מה שנכשל בו הסכם 2015, מלבד שאר הבעיות שלו.

מתקני הגרעין באיראן (ארכיון), צילום: איי.אף.פי

במסגרת הסכם 2015, איראן הסכימה להעשיר אורניום לרמה של 3.67% טוהר ולשמור ממנו מלאי של 300 קילוגרם בלבד (661 פאונד). כיום, לפי הערכות ולפי דיווח של ראש סבא"א, רפאל גארוסי, איראן העשירה חלק מהאורניום עד טוהר של 60% - של קצר וטכני לפני רמת העשרה של 90% הדרושה לצרכי בניית פצצה.לפי הדו"ח האחרון של סבא"א מלאי האורניום הכולל של איראן בפברואר הגיע ל-8,294.4 קילוגרם (18,286 פאונד). כלומר כמות מספיקה לבנייתן של כמה וכמה פצצות גרעיניות בטווח העשרה קצר של שבועות.

הנשיא טראמפ%3A "לא ביטלתי את התקיפה באיראן%2C אבל אני לא ממהר לעשות את זה"%2F%2F רויטרס

העסקה ב-2015 הגבילה את סוגי הצנטריפוגות שאיראן תוכל להפעיל, והייתה אמורה להגביל את יכולתה של טהרן לעבור למהלך העשרה מהיר לקידום נשק גרעיני. היום אנו יודעים להגיד שאיראן לא מילאה אחר חלק מהסעיפים, שמרה על צנטריפוגות מהסוג האסור בשימוש, חלקן באתרים מוסווים וסודיים ללא פיקוח, כשאין מידע ודאי אם הפעילה אותן גם במהלך תוקפו של ההסכם, בטרם בוטל על ידי הנשיא טראמפ בכהונתו הראשונה.

הממשל הנוכחי בוושינגטון נחוש להוכיח כי הוא יכול להשיג יותר טוב מההסכם הקודם, והמומחים מטעמו הונחו להכין לקראת השיחות מערך מגבלות ופיקוח ישים, ודרישות שאותן תהיה חייבת איראן למלא, כדי לנטרל יכולת העשרה לצרכים צבאיים, לטווח ארוך.

בין האפשרויות שיועלו לשם כך: נוכחות קבועה של מומחים בינלאומיים באתרי הגרעין הפעילים של איראן, באתרי ההעשרה והפיתוח, וכן בכור שיבנה לצרכים אזרחיים, להפקת אנרגיה. הן רוסיה והן סין הציעו לבנות לאיראן כור כזה, והאיראנים מצידם העלו בשיחות את ההצעה כי מומחים ממדינות אלה יפקחו. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אף הגיע למוסקבה ויצא גם לבייג'ין לעדכן את עמיתיו על התקדמות השיחות.

שר החוץ העומאני בדר בן חמד אל-בוסעידי בפגישה עם מקבילו האיראני עבאס ערקאצ'י, צילום: רשתות ערביות

גורם בינלאומי המעורה בפרטים אמר כי ברור שארה"ב לא תוכל להסכים לפיקוח סיני או רוסי, וכי מלבד מומחי סבא"א, יידרשו מפקחים נוספים. סוגיית הצנטריפוגות המתקדמות שנועדו להעשרה מהירה לרמות גבוהות, חשובה במיוחד. איראן מבקשת לאפסן אותן, ומיתממת שאין אתרים "סודיים" שבהם יש עוד העשרה. ארה"ב תדרוש כנראה הוצאה של צנטריפוגות אלה מחוץ לאיראן וביקורים באתרים החשודים כ"סודיים" כדי לוודא שאין עוד מרכזי העשרה מוסתרים.

ככל הידוע נכון לעכשיו,לא הועלתה דרישה אמריקנית לבדיקת מערך הטילים הבליסטיים המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, ולא ברור אם יש דרישה לבדוק את מרכזי הפיתוח של מנגנוני הנשק הגרעיני, השלב שאיראן טרם השלימה בדרך לפצצה.

תצוגת כטב"מים בטהרן (ארכיון), צילום: רויטרס

גורמים אמריקנים המצויים בקשר עם ישראל, מבטיחים כי במו"מ תהיה התעקשות על קוצו של יוד בפיקוח והבקרה, וכי איראן לא תהיה מסוגלת להגיע לנשק גרעיני בטווח של שנים. בישראל הפעם בניגוד לעבר, מקבלים את רוב פרטי המו"מ ומעלים את ההשגות מנקודת המבט שלנו. גם גורמי מודיעין אירופיים אחרים מעורבים ומעבירים מידע והמלצות.

המשבר הכלכלי שהוביל לשיחות

מספר נתונים מציגים עד כמה איראן שקועה במשבר כלכלי הולך ומחריף.  יצוא הנפט מהווה כשליש מהכנסותיה של ממשלת איראן, והעיצומים האמריקנים במסגרת "הלחץ המקסימלי" שעליו הכריז הנשיא טראמפ, הביאו לירידה חדה במכירות הנפט של איראן בשלושת החודשים הראשונים השנה. הטלת העיצומים על נמלים ובתי זיקוק בסין הביאה לקריסה ממש, לרמה של כ 500 אלף חביות ביום, שליש מנתוני 2024. ההפסד, הוא של כ-9 מיליארד דולר ב-3 החודשים הראשונים השנה מהכנסותיה של איראן, וקרוב ל-40 מיליארד במונחים שנתיים.

אלא הנזק לכלכלת איראן גדול עוד יותר שכן את רוב הפסד ההכנסות מתעל הממשל למגזר האזרחי. 

מיכלית נפט איראנית (ארכיון), צילום: EPA

שליש מיצוא הנפט באיראן מצוי בידי הצבא המפעיל חברות יצוא משלו ומשתמש בהכנסות באופן ישיר לצרכיו. עוד מחצית מהיצוא הוא בידי חברות "אזרחיות" הקשורות למשמרות המהפיה והיתר חברות ממשלתיות רגילות.

לפי מקורות מודיעין, הממשל המרכזי באיראן דאג לכך שהירידה החדה בייצוא תתועל ברובה לחברות הממשלתיות האזרחיות, החברות של הצבא סבלו מירידה ממותנת בהרבה בהכנסות ואצל אלה של משמרות המהפיכה הירידה הייתה הקטנה ביותר. ייצוין כי הממשל האמריקני מודע לחלוקה הזו, ומנסה למקד את העיצומים במיכליות, בנמלים ובבתי זיקוק העובדים מול החברות של הצבא ומשמרות המהפיכה. הממשל באיראן הגיב לכך וביצע התאמות משלו, כדי למזער את הפגיעה בצבא ובמשמרות.

בנוסף, המשבר הכלכלי גרם לירידה חדה בהכנסות ממסים ומכסים בשל הירידה בפעילות הכלכלית. הגירעון השנתי הצפוי לשנת התקציב 25/26 יגיע לפי ההערכות לכ-30% מהתקציב כולו. מכאן ניתן להבין את הבהילות של המשטר להגיע לשיחות עם ארה"ב, אבל לא ברור מדוע הממשל האמריקני, לא השתמש בכך מספיק כדי להגיע לדיונים עם כפיית תנאי פתיחה הדוקים יותר ומבלי לוותר על סוגיית הטילים והסיוע לטרור האזורי. 

מלבד זאת, ביום שבת הקרוב יתקיימו שוב שיחות בדרגים המדיניים, שהפעם יתקיימו שנית בעומאן. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...