ביחס לישראל, האפיפיור פרנציסקוס דרדר את הכנסייה

1ישראל לא צריכה להשתתף בלוויית חורחה מריו ברגוליו, הוא האפיפיור פרנציסקוס, בוודאי לא בדרג בכיר. האפיפיור הזה אחראי במידה רבה לעלייה בגלי האנטישמיות בעולם מאז 7 באוקטובר. יום אחרי הטבח הוא נשא דרשה בכיכר סן פייטרו בוותיקן, ולא הזכיר במילה אחת את מה שעשו הברברים לעם האלוהים. לאורך המלחמה הקפיד לבקר את ישראל במילים ארסיות, ואמר שיש לבדוק האם ישראל מבצעת בעזה "רצח עם"(!). הוא הקפיד להזכיר שוב ושוב את הילדים בעזה, ודילג לא אחת על הילדים בישראל. מבחינה היסטורית, הוא התחרה במידת האנטישמיות שלו רק בפיוס ה־12 ששתק לנוכח זוועות השואה. ובכן, יש לנו כבוד לאומי, ובמיוחד להרוגי המלכות שלנו, נרצחי 7 באוקטובר, שהאפיפיור לא התאבל עליהם במיוחד, אלא הפך את הקורבנות לאשמים במותם.

ברגוליו לא התנהג כראש הכנסייה או כמי שעומד בראש זרם אמוני מרכזי בעולם, אלא יותר כפוליטיקאי וכפעיל חברתי בעל השקפות סוציאליסטיות בואכה מרקסיסטיות. הוא דרדר את הכנסייה למחוזות שחשבנו שלא תחזור לשם. ב־1958 נבחר האפיפיור יוחנן ה־23 שהכיר באחריות ההיסטורית של הכנסייה למה שאירע באירופה. די סמלי שהאפיפיור הנוכחי מת ערב יום השואה. הטראומה הגדולה של העולם המערבי היא הצליבה של יהודי מבני עמנו.

2מבחינה מסוימת, הפרעות ביהודים לאורך ההיסטוריה, עד לשואה, היו מעין כפיית חזרה פסיכולוגית על טראומת הצליבה. זה התפקיד שהכנסייה הועידה לנו: להיות קורבנות נצחיים חסרי בית לאומי ולהישאר על הצלב. ייסודה של מדינת ישראל פירושו מבחינה פסיכו־תיאולוגית שישו ירד מן הצלב, התעטף בטלית וחזר להיות יהודי גלילי בארץ ישראל, רק שהפעם הוא אוחז נשק בידו ומסרב להיצלב שוב.

ברגוליו לא קיבל את השינוי ההיסטורי הזה. לכן התנגד למלחמתה של ישראל בנאצים החדשים בעזה, שכן יהודים לא אמורים להשמיד את אויביהם, אלא לקבל בהכנעה את גורלם. לפי המסורת הנוצרית הצליבה אירעה בגולגותא, אתר שרבים הוצאו בו להורג ולכן נמצאו בו גולגולות הצלובים. בהשוואה לאותו מקום בירושלים, השואה היתה גולגותא ענקית לאין שיעור. פיוס ה־12 שתק לנוכח רצח היהודים; פרנציסקוס, לעומתו, דיבר. הוא דיבר נגד הקורבנות האמיתיים והאשים את עם האלוהים, למרות שראשי בנינו נכרתו, בנותינו נאנסו ונורו בראשן, ואבותינו וילדינו נקשרו ונשרפו חיים.

3הכנסייה נמצאת עכשיו בצומת דרכים מכריע וגורלה תלוי בבחירת האפיפיור הבא. פרנציסקוס מינה לא מעט קרדינלים מהעולם השלישי, האוחזים בתפיסות פרוגרסיביות אנטי־מערביות, במיוחד אנטי־אמריקניות וכמובן אנטי־ישראליות. חסידיו היו רוצים להמשיך את דחיקתה של הכנסייה הקתולית לכיוונים האלה. לעומתם נמצא המחנה השמרני, ובתוכם תלמידי האפיפיור המנוח יוזף רצינגר, הוא בנדיקטוס ה־16, שהיה אינטלקטואל ותיאולוג רציני. רצינגר זיהה עם כניסתו לתפקיד את הסכנה המאיימת על העולם המערבי ולמעשה על הציוויליזציה היהודית־נוצרית: התפשטות האסלאם הרדיקלי האלים וכיבוש אירופה. על כך הוא שילם בכיסאו ונאלץ להתפטר.

4מחצית מהנוצרים במזרח התיכון נמלטו למערב. המחצית האחרת נמצאת בסכנה ומאמיניה נרדפים ולא פעם נאלצים להתאסלם בכפייה. גורלם של הנוצרים כיום במזרח התיכון דומה לזה של היהודים באירופה של ימי הביניים. אירוניה היסטורית היא שהקהילה הנוצרית היחידה המשגשגת ומוגנת נמצאת דווקא בארץ הקודש במדינת היהודים. ברגוליו לא מתח ביקורת על הפעולות של האסלאם הרדיקלי ולא מחה על גורלם של הנוצרים. רק היהודים זכו מפיו לעלילות דם. בימי הביניים האשימו אותנו בשימוש בדם ילדים לשם אפיית מצות פסח, ובשנה האחרונה הוא האשים את ישראל בזוועות שביצענו כביכול בילדי עזה. לא חמאס - היהודים אשמים.

5כמעט אלפיים שנים עברו מאז שנצלב בירושלים יהודי מעמנו. במשך ההיסטוריה העם היהודי נפתל נפתולי אלוהים עם הכנסייה הנוצרית. מבחינה קתולית, מדינת ישראל היא סקנדל תיאולוגי. אלוהי ישראל החזיר את עמו הביתה לציון, למרות התנגדות הכנסייה. ישראל צריכה לעמוד בגאון ולא לכפוף את ראשה בשם המנהג הדיפלומטי היבש. דם אחינו ואחיותינו זועק אלינו מן האדמה.