כמו כוכב רוק, או במקרה הזה אולי נכון לומר שכמו אדמו"ר, התקבל ביום שישי בכותל המערבי השגריר החדש של ארה"ב, מייק האקבי. "גוד בלס יו מייק", צעקו לו המתפללים, וגם "ווי לאב טראמפ". רבים צילמו אותו, אחרים ביקשו להצטלם או לקחו סלפי.
האקבי, שעומד להיות השגריר הכי מתוקשר שאמריקה שלחה לפה אי־פעם, התמוגג לשתף. "מזל טוב לבר־המצווה, אלוהים יברך אותך", איחל לילד שנקרה בדרכו. כמנהיג דתי מנוסה הוא יודע כיצד בדיוק להתנהג במצבים כאלה. אלא שהאקבי נוצרי אוונגליסטי, ואילו הכותל הוא כמובן אתר יהודי.
ואכן, השגריר החדש נראה והתנהג כמעט כמו רב מקומי. לראשו הכיפה הפרטית שלו. את פניו מעטר זקן. "היה לי חשוב להספיק לבוא בפסח. רציתי שהמקום הראשון לבקר בו יהיה המקום הזה", הסביר.
כלומר, הוא לא בחר בכנסייה כזו או אחרת כנקודת הפתיחה, אלא באתר הקדוש ליהודים. יחד עם רב הכותל הוא קרא "שיר למעלות" ואז טמן פתק באבנים העתיקות - מנהג יהודי עתיק כמובן. האקבי אפילו הקפיד לומר "ירושלים" ולא "ג'רוזלם".
חיבור ארוך שנים לישראל
זה לא ההיבט היהודי היחיד אצל השגריר החדש. האקבי מחובר לישראל בנימי נשמתו במשך יותר מיובל שנים. "המקום זה עושה לי משהו שאני לא יודע להסביר", אמר ביום שישי בגג של ישיבת "אש התורה", הצופה אל הכותל והר הבית. מעבר לכל זה, האקבי מאמין בערכים תנ"כיים, מסורתיים ושמרניים, בצורה דומה מאוד לרבנים היהודים.
בקיצור, השגריר החדש, אמריקני מארקנסו, השתלב היטב בנוף הדתי של הכותל. יהיו אשר יהיו ההסברים לכך, העובדה שנציג בכיר של הנצרות - דת שרדפה את היהודים אלפיים שנה - הוא "כמעט יהודי", היא התפתחות תיאולוגית־היסטורית מרתקת.
והיה היבט נוסף שהאקבי ביטא בו בדיוק את מה שחושבים הישראלים - איראן: "איראן היא לא רק עניין של ישראל. האיראנים לא צועקים רק 'מוות לישראל', הם צועקים גם 'מוות לאמריקה'. לישראל הם קוראים פעמים רבות 'השטן הקטן', אנחנו 'השטן הגדול'.
בשביל האיראנים ישראל היא המתאבן וארה"ב היא המנה העיקרית. מה שהאיראנים רוצים שיקרה לישראל זה מה שהם רוצים שיקרה לנו באמריקה. וכשאנשים אומרים לך שהם רוצים להרוג אותך, כדאי שתיקח אותם ברצינות", אמר האקבי בתשובה לשאלת "ישראל היום".
כל ישראלי יחתום על מה שאמר השגריר בהצהרתו הראשונה, "במונחים הכי פשוטים", כלשונו. מאידך, הפער שכרגע לא ניתן להסביר אותו הוא בין האבחנה המדויקת של הסרטן האיראני, כפי שהציג האקבי, לבין תוכנית הטיפול התמוהה שמציע עמיתו, גם הוא שליח הממשל, סטיב וויטקוף.
על פי הפרסומים שממשל טראמפ מסרב להכחיש, וויטקוף בשם הנשיא עלה על מסלול הוותרנות כלפי האיראנים. ביום רביעי יחלו ככל הנראה שיחות טכניות בין הצדדים. בשבת הבאה יתקיים סבב נוסף, שלישי במספר, בין וויטקוף לעראקצ'י.
כלומר, ארה"ב נכנסת למסלול שבוודאות מושך זמן - בדיוק מה שהאיראנים רצו להשיג. נראה שישנם גם ויתורים משמעותיים, שמסכנים את אמריקה ואת ישראל, ובמסגרתם איראן תוכל להמשיך ולהעשיר גרעין.
אם אלה אכן יהיו העמדות הסופיות של ארה"ב במשא ומתן, יש מקום רציני מאוד לדאגה. דחיית הקץ של איום הגרעין האיראני זה בדיוק מה שעשה אובמה בהסכם הגרעין לפני עשור - אותו הסכם שממנו פרש טראמפ בכהונתו הקודמת. רצונו של טראמפ להימנע מעימות צבאי מובן.
ואולם, אם המחיר הוא השארת המשטר האיראני והגרעין האיראני על כנם, הרי שמדובר במשגה היסטורי, לא קטן מזה של ההסכם בין צ'מברלין להיטלר ערב מלחמת העולם השנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו