כנס החורף של הכנסת הגיע אתמול לסיומו וחברי הכנסת יצאו לפגרת האביב אשר תימשך חודש, עד 4 במאי. הכנס הנוכחי התאפיין בחקיקה משפטית ובחוקים הקשורים למלחמה, אך בלט גם במה שלא עבר בו - חוק אמיתי לגיוס החרדים ולפתרון בעיית השוויון בנטל הצבאי המוטל על חיילי הסדיר והמילואים בעת המלחמה.
מבחינת הקואליציה, ובעיקר בעיני שר המשפטים יריב לוין ותומכי הממשלה, גולת הכותרת של הכנס היא החוק שעבר לקראת סופו - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
החוק, שהיה החלק הליבתי של הרפורמה המשפטית של לוין, עבר בסופו של דבר במתכונת מרוככת, אך לא מבלי לעורר סערה ציבורית. למעשה, החוק מאפשר לפוליטיקאים למנות בעצמם שופטים לבית המשפט העליון תוך ביטול הווטו של נשיא העליון והשופטים, והוצאת לשכת עורכי הדין מהוועדה.
הקואליציה גם קידמה שורת חוקים נוספים בנושא המשפטי, ביניהם חוק שינוי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, כך שהוא ייבחר באמצעות ועדה שיש לה פוטנציאל גבוה לרוב קואליציוני. זאת במקום הגעה להסכמות בין נשיא העליון לבין שר המשפטים, שכן הסכמות לא היו, והשניים אינם עובדים יחד בצל חוסר האמון של הממשלה בנשיא המכהן, השופט יצחק עמית.
ברקע החקיקה המשפטית, אשר באופוזיציה טוענים כי היא חלק מהרפורמה המשפטית של לוין, הממשלה גם החלה בהליך פיטורי היועצת המשפטית לממשלה והצביעה אי אמון נגדה. רוב החקיקה והמהלכים הללו צפויים להתברר בבית המשפט במסגרת עתירות שהוגשו נגדם.
תקציב שמבטיח יציבות
בעוד אולי את לוין וחברים רבים בקואליציה עניין הנושא המשפטי, ראש הממשלה בנימין נתניהו מסמן בעיקר את הצלחתו הפרלמנטרית בנושא העברת תקציב המדינה. בתחילת כנס החורף היה נראה כי החרדים יערימו קשיים רבים ולא יאפשרו לתקציב לעבור לפני העברת חוק פטור מגיוס. אך נתניהו הצליח לבודד את החרדים ולנצל את היעדר האלטרנטיבה שלהם והרצון להישאר בשלטון ולקבל תקציבים קואליציוניים, כך שבסוף המוקש הזה פורק.
בקואליציה מעריכים כי לאור העובדה שהשנה הבאה תהיה האחרונה של הממשלה הנוכחית עד לבחירות, התקציב שעבר ב־2025 עשוי להיות האחרון של הקואליציה הזו. שכן ברגע שהפוליטיקאים מזהים שמועד הבחירות מתקרב, כך כולם כבר מחדדים את מסרי הקמפיין, והאינטרס להעביר תקציב פוחת. במידה וכך יהיה, ונתניהו יזהה כי הקואליציה מתרסקת מעצמה, הוא קרוב לוודאי יחליט לפרק את הקואליציה בעצמו ויבחר לכך את העיתוי המתאים. כך או כך בינתיים הקואליציה יכולה לשרוד לפחות עוד שנה עד התקציב הבא.
חוקי המלחמה
יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, שגם ניהל את הכנס הזה ושמר על הקואליציה, קידם שורת חוקים חשובים הקשורים למלחמה.
בין החוקים שקודמו: מימון לתואר ראשון ללוחמים משוחררים והגדלת זמן הזכאות, הצעת חוק להכרה בארוסות נופלים לראשונה מקום המדינה עם מעטפת כלכלית רחבה, איסור פיטורים לנשות מילואימניקים ומענקים מוגדלים, העלאת תגמולים ליתומי גרושות חללי צה"ל ופעולות איבה, חבילת סיוע כלכלי חסרת תקדים לאלמנות צה"ל והצעת חוק לשלילת קצבאות מחבלים בביטוח לאומי.
אופיר כץ מסר עם סיום הכנס: "עברנו כנס חשוב, עם המון עשייה למען האזרחים, למילואימניקים, למשרתים, ליתומים, לאלמנות, ולאוכלוסיות רבות נוספות. עברו מאות הצעות חוק שבאות להיטיב ולסייע בתחום הביטחוני, כלכלי, חברתי, משפטי ורווחתי. נמשיך לפעול למען הציבור".
היחס למשפחות חטופים
כמו בכל השנה וחצי האחרונות, דיוני ועדות הכנסת היו בסימן דבריהם של משפחות החטופים. לא פעם הדיונים הגיעו לטונים גבוהים ונשמעו ביטויים קשים מצד חברי כנסת כלפי משפחות חטופים. אירוע שיא בכנס הנוכחי נרשם כאשר משפחות חללים של מועצת אוקטובר הורחקו באלימות מדיון מליאה על ועדת חקירה ממלכתית, בטענה כי יש מקום מוגבל ביציע האורחים מאז תחילת המלחמה. לאחר לחץ ציבורי ושיח בין המשפחות ליו"ר הכנסת, המשפחות נכנסו לאולם.
הכנס הזה גם ייזכר במה שלא עבר בו. לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, גם לא מתווה פשרה כזה או אחר. מתווה הפשרה של הנשיא הרצוג נדחה על ידי נתניהו, אבל מה שהכי צורם הוא שלא קודם פתרון אמיתי לגיוס חרדים בזמן שהמילואימניקים עדיין נושאים בעיקר העול המלחמתי.
הכנס הבא, כנס הקיץ, צפוי לעסוק בחוק הגיוס לאור האולטימטום החדש של החרדים, אך רבים כבר מטילים ספק באמינות האיומים שלהם להתפטר מהממשלה, שכן הם דוחים אולטימטום לגיוס מכנס לכנס.
בנוסף, נתניהו סימן את הרפורמה בתקשורת כיעד לכנס הבא, והביע תמיכה בשר התקשורת שלמה קרעי להעביר את הרפורמה בשידור הציבורי ובהפרטת תאגיד השידור הישראלי. בקרוב יחליט ביחס להקמת ועדה חדשה שתעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן שמתנגד לחקיקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו