"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לקראת הפסקת פעילות אונר"א: המתיחות בין שגריר ישראל לאו"ם לבין מזכ”ל האו”ם גוברת
המתיחות האישית בין השניים מתמקדת באי-הסכמה על הצורך להמשיך בפעילות הסוכנות • אי ההסכמות בין השניים משקף את המתח הגובר בזירה הבינלאומית
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שגריר ישראל לאו"ם דני דנון. צילום: אי.פי, אי.פי.איי

לקראת הפסקת פעילות אונר"א: המתיחות בין שגריר ישראל לאו"ם לבין מזכ”ל האו”ם גוברת

המתיחות האישית בין השניים מתמקדת באי-הסכמה על הצורך להמשיך בפעילות הסוכנות • אי ההסכמות בין השניים משקף את המתח הגובר בזירה הבינלאומית

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

לקראת כניסת חוק אונר"א לתוקף, המתיחות בין שגריר ישראל לאו”ם דני דנון לבין מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש הולכת ומחריפה על רקע חילוקי דעות משמעותיים בנוגע למנדט סוכנות אונר”א ותפקידה.

במכתב ששלח דנון למועצת הביטחון והעצרת הכללית בדצמבר האחרון, טען כי אונר"א חדלה מלהיות ארגון הומניטרי ניטרלי והפכה לכלי המשמש את ארגון הטרור חמאס. לטענתו, “לא ניתן לסמוך על סוכנות אשר מעסיקה פעילי חמאס ומאפשרת שימוש במתקניה לצרכים צבאיים”. הוא הדגיש את הצורך להחליף את אונר”א בארגונים כמו יוניצ”ף ותכנית המזון העולמית, שמסוגלים, להעניק סיוע אפקטיבי נקי מטרור.

עובד אונר"א ברצועה, צילום: אי.פי.אי

מנגד, במכתב תגובה לשגריר, מזכ”ל האו”ם דוחה בתוקף את ההאשמות, תוך שהוא מציין וממשיך לדבוק בעמדתו העקרונית כי “אונר”א פועלת מעל ל-70 שנה להבטחת זכויות הפליטים הפלשתינים, ואין לה תחליף”. גוטרש הדגיש כי הסוכנות פועלת בהתאם לעקרונות ההומניטריים וכי היא מהווה גורם קריטי במתן שירותים רפואיים, חינוכיים והומניטריים ליותר מחמישה מיליון פליטים.

המתיחות האישית בין השניים מתמקדת באי-הסכמה על הצורך להמשיך בפעילות אונר”א, כאשר דנון האשים את המזכ”ל בכך שהוא “מסרב להתעלות מעל שיקולים פוליטיים”, בעוד גוטרש עמד על כך ש“יש לשמור על פעילות אונר”א כדי להבטיח יציבות הומניטרית”.

פערים משמעותיים במתן שירותים

בעקבות אישור החוק הישראלי החדש, המגביל את פעילות אונר”א בישראל, מתעוררות שאלות רבות לגבי המשמעויות המעשיות של החוק. ישראל טוענת כי החוק לא יפגע במתן הסיוע ההומניטרי, אך גורמים בינלאומיים מזהירים מפני פערים משמעותיים במתן שירותים.

הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (ארכיון), צילום: רויטרס

מזכ”ל האו”ם ציין כי ללא אונר”א, האחריות לספק את השירותים תוטל על ישראל, בהתאם לחוק הבינלאומי. חוסר הבהירות לגבי יישום החוק בשטח מעורר חששות בקרב גורמים הומניטריים מפני פגיעה אפשרית בתשתיות והשירותים הבסיסיים באזור.

בעוד שני הצדדים ממשיכים לדבוק בעמדותיהם, החוק החדש והשלכותיו מעוררים דיון בינלאומי נרחב. סיום פעילות אונר”א עלול להוביל לשינוי דרמטי במאזן הכוחות באזור ולהשפיע על מיליוני פליטים פלשתינים הזקוקים לסיוע יומיומי.

הדיאלוג בין דנון לגוטרש משקף את המתח הגובר בזירה הבינלאומית, אך מותיר שאלות פתוחות לגבי עתידה של אונר”א והמשמעויות הרחבות של החקיקה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...