שערי הגיהינום יפתחו? האקדח של טראמפ טעון, וזה יכול להספיק

מותר להניח שהאיום המהדהד של הנשיא הנבחר טראמפ, לפתוח את שערי הגהינום על מי שאחראים לכך שהחטופים אינם משתחררים, רציני יותר מהאיום הידוע של הרשלה מאוסטרופולי, הבדחן, שדמותו שירתה אין סוף סיפורים עממיים. זה הרלוונטי לעניינינו, מתאר את הרשלה חסר הפרוטה, נכנס רעב לפונדק דרכים, הולם באגרופו על השולחן, ומאיים על, שאם לא יגישו לו מיד ארוחת ערב, הוא יעשה מה שאבא שלו עשה. חזותו המאיימת וצעקותיו, כה הפחידו את בעל הפונדק, עד שמיהר להגיש להרשלה את מבוקשו חינם אין כסף. לבסוף הוא שאל בחשש: 'מה עשה אבא שלך'?, והרשלה השיב: "אבא שלי , כשלא היה לו מה לאכול לארוחת הערב - היה פשוט הולך לישון רעב".

טראמפ אינו הרשלה, ולאיום שלו, אם רק ירצה לממשו, יש כיסוי. הוא אינו מתכוון 'ללכת לישון רעב'. מצד שני חמאס כבר הוכיח עמידות מול לחצים קשים, צבאיים ומדיניים, וכמעט שלא זז מהתנאים הנוקשים מאד שהציב בפתח המלחמה לשחרור חטופים. השאלה היא, האם לבד מהעובדה ש'בא לשכונה בחור חדש', אכן יש בארגז הכלים של טראמפ, מנופי לחץ שביידן נמנע מלהשתמש בהם?

התשובה חיובית. ביידן 'אנס' את ישראל, באיומי אמברגו נשק, להעביר דלק ומזון לעזה ובפועל לספק חמצן ואורך נשימה לאוייב במנהרות ומעליהם. הוא שלל מישראל את האפשרות להטיל מצור אמיתי על עזה, כזה שיכול היה לקצר מאד את המלחמה ולהאיץ תהליך של שחרור חטופים. טראמפ, אם הוא רציני, צריך לסובב כאן את ההגה ב-180 מעלות.

רק איום גלוי בהפסד קבוע של קרקע בעזה אם החטופים לא ישוחררו, ובכל יום סיפוח של עוד קצת מאדמות החבל לישראל, ישנו את עמדת חמאס

ביידן גם נמנע מפגיעה כלכלית בפטרוני וברוני ומממני החמאס מקטאר ומתורכיה, את קטאר שהיא מדינת אחים מוסלמים וחמאס הוא הפך למתווכת. לקטאר יש יכולת השפעה על חמאס, ולארה"ב יש יכולת השפעה על קטאר. מספיק שארה"ב תאיים להוציא מקטאר את הבסיס הצבאי הענק שלה, כדי שמשהו אמיתי ולא רק וירטואלי – יזוז בעסקת החטופים. מספיק שטראמפ יאיים בחרם, לא רק על איראן, אלא גם על תורכיה, שמארחת את רבי המרצחים, מנהיגי חמאס בתחומה, כדי שגם ארדואן ילחץ על חמאס לשחרר חטופים. מספיק שטראמפ יאיים על איראן, שחמאס היא פרוקסי שלו, בתקיפה של שדות הנפט שלה, כדי שאיראן תאיץ בחמאס לשחרר חטופים. יש מסביב לטראמפ, בכוורת החדשה שלו, גם מספיק אנשים שמבינים, מה שרבים בישראל עדיין לא הבינו: רק איום גלוי בהפסד קבוע (לא זמני!) של קרקע בעזה, אם החטופים לא ישוחררו, ובכל יום סיפוח של עוד אחוז מאדמות החבל לישראל, ישנו את עמדת חמאס. אלה אינם מנופי הלחץ היחידים. יש עוד כדורים באקדח של טראמפ, למשל עמותות הסיוע והצדקה שהזרימו כסף לחמאס ולרצועה במהלך המלחמה. גם בהם ניתן לפגוע.

לדברי טראמפ ערך נוסף: הוא הפנה את האצבע לעבר האשם האמיתי בכך שהחטופים נמקים במנהרות. זה לא מובן מאליו, כאשר דווקא אצלנו יש מפגינים ומדליפים ומתדרכים שמטילים את האחריות על נתניהו. הללו, לא זו בלבד שאינם מועלים לחטופים. הם מזיקים להם ומעכבים את שחרורם. אפילו ממשל ביידן הבין והכריז זה מכבר שחמאס הוא האחראי לכך שאין עסקה.