ההסכם המסתמן עם לבנון: הסכם שעומד במשימה

"המשימה שלנו היא החזרת התושבים לבתיהם", אמר הקצין הבכיר. "אנחנו פועלים לפי משימות ולא לפי ציפיות. אם היינו מקבלים כמשימה את הכרעת חיזבאללה, היינו עושים את זה".

ההישג של צה"ל בלבנון לא נמדד בקילומטרים, אלא ביכולת לשלוט בתצפית ובאש על כל רצועת כפרי המגע. בתוקף הנסיבות של המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 23, הוגדרה בין השאר המשימה של החזרת התושבים ולא הכרעת חיזבאללה. ייתכן שאם הקברניטים היו צופים את המהפך במערכה נגד חיזבאללה, היו מציבים מטרה אחרת.

אבל מאחר שהמערכה התבצעה כפי שהיא, בכיפופי ידיים בין המטכ"ל לבין הממשלה, מוגשת גם הפסקת האש כפי שהיא. במצב הנוכחי, צריך לקבל את הפסקת האש ולסיים את המלחמה בלבנון משום שהיא מיצתה את עצמה.

יש שתי אפשרויות: להילחם עד הכרעת חיזבאללה ועד שירי הרקטות והטילים ייפסק מחוסר יכולת של חיזבאללה, או להגיע לסיום המלחמה בהסכם הפסקת אש. ההסכם שמונח עכשיו לאישור הממשלה הוא טוב לאין ערוך בהשוואה למה שישראל היתה מוכנה לו עד לפני חודשיים וחצי.

נזכור: לפני המתקפה של ישראל שהחלה לקראת סוף ספטמבר ועברה בהמשך לפעולה קרקעית. צה"ל חיפש דרך להפסיק את האש בגבול הצפון באמצעות הפסקת אש עם חמאס על כל הקשיים שלה, כולל החזרת החטופים.

זה היה הסכם של תלות מוחלטת בחמאס, כאשר כל פעולה ישראלית בעזה כדי לאכוף את ההסכם היתה מחדשת את ירי הטילים החיזבאללי. שלא לדבר על ההיערכות ההתקפית של כוח רדואן שני מטרים מחדרי התינוקות וגני הילדים שעל גבול לבנון.

להחזיר את הצפון לשגרה

בהסכם המונח עכשיו חיזבאללה מנותק מעזה, הוא מתחנן להפסקת אש, והתשתית המבצעית והדמוגרפית השיעית בדרום לבנון הרוסה. מוקם מנגנון בינלאומי מסורבל לפיקוח. צריך להזכיר שוב שזה דומה למנגנון הבינלאומי, עם השותפות הצרפתית־אמריקנית־לבנונית שעימה חתמה ישראל את הסכם הסחיטה על מאגרי הגז בגבול הימי בשבועות הספורים של יאיר לפיד כראש ממשלה. זה היה ההסכם ששכנע את חיזבאללה, ואולי גם את חמאס, שישראל בשלה, או יותר נכון רקובה, וניתן להנחית עליה מהלומה מלחמתית שתמוטט אותה.

כל זה לא קיים עתה. בכירי צה"ל מדגישים שהפסקת האש תיבחן בנחישות של ישראל לאכוף אותה, וצה"ל למוד שגיאות העבר מוכן לכך. לכן זה הזמן לחדול את האש, לשחרר כוחות גדולים של מילואים ולהחזיר את הצפון לשגרה.

הקצין הבכיר שדיברתי איתו הוא בן קיבוץ בקרבת הגבול. הוא רואה את הסבל של היישובים שהוא מכיר מקרוב, את החקלאות המפוארת שבוזבזה השנה, את יבול התפוחים שנרקב. הוא האחרון שיהיה מוכן להפקיר את יישובי הגבול. לכן יש תוקף מוסרי לדבריו שחניתה, מטולה ומושבי הגבול לא מופקרים. התמונה הזכורה של טנדרים לבנים, חיזבאללים, שנוסעים באופן חופשי מטר מגדר הגבול - לא תחזור. ההסכם נגזר מאופי המשימה שהוגדרה לצה"ל.