בדרג המדיני שוקלים אם להגיש ערעור על החלטת בית הדין בהאג

בישראל שוקלים האם להגיש ערעור עלהחלטת בית הדין בהאג להוציא צווי מעצרנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט - כך נודע ל"ישראל היום".

שר החוץ גדעון סער שוחח בשעה האחרונה עם כמה שרי חוץ מהעולם - ובין היתר עם שרי החוץ של ארגנטינה, צ׳כיה, רומניה והונגריה, החברות בבית הדין.

סער הציג בפניהם את חומרת ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג. בישראל מקווים כי מדינות ידידות אלה ואחרות יודיעו שאין בכוונתן לציית לצווים.

כזכור, ההחלטה שהתקבלה היום (חמישי), באופן רשמי בהאג, הולנד, היא הפרק האחרון בהליך המשפטי שנפתח נגד בכירי המערכת המדינית והביטחונית בישראל עקב המלחמה, בהובלת התובע הראשי בהאג קארים חאן.

האישומים נגד גלנט ונתניהו נופלים תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה וכוללים 4 סעיפים מרכזיים: הרעבה, רצח, מעשים בלתי אנושיים ורדיפה.

סוגייה מרכזית בליבו של העניין היא חוסר ההכרה של ישראל בסמכותו של בית הדין בהאג. עם זאת, מדובר במערכת יחסים סבוכה בין המדינה לבית הדין. למרות חוסר ההכרה בסמכות בית הדין, ישראל יצרה עמו קשר והציגה בפניו את עמדתה בנושא.

"הוצאת צווי המעצר כנגד נתניהו וגלנט, אשר נעשתה בחוסר סמכות, מהווה תקדים מסוכן לכל מנהיגי העולם ומעבירה מסר שלדין ולכללי הדין אין משקל אמיתי", אמרה עו"ד יעל תותחני, סרן במיל', ראש המחלקה המשפטית בתנועת הביטחוניסטים ולשעבר בכירה בפרקליטות הצבאית.

לדבריה, "ישראל תהיה חייבת לגייס את המנהיגים במערב כולם לפעול כנגד ההחלטה, אשר מסמלת תחילתו של מדרון חלקלק בהמשכו, מנהיגי מדינות נוספות עלולים למצוא עצמם באותה הסיטואציה".

"על אף שישראל פעלה ופועלת ע"פ חוקי המלחמה והדין הבינ"ל, ק"ו בנסיבות הייחודיות בהן ישראל נלחמת בארגוני טרור (להבדיל ממדינת אויב), ולמרות ההבנה כי יש מערכת משפט עצמאית בישראל, אשר העמידה חיילים ולוחמים לדין, בחרו בבית הדין בהאג להגיש כתבי אישום שהם בניגוד מוחלט לראיות שהוצגו ולהנחיות הדין הבינ"ל".

החלטת בית הדין עוררה את השרים וחברי הכנסת מכל קצוות המחנות הפוליטיים, שגינו בתוקף את הוצאת צווי המעצר. יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ מיהר לגנות את החלטת בית הדין הבינלאומי: ״החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח".

כזכור, ג'ון ת'ון, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט שצפוי להיכנס לתפקידו בינואר תחת ממשל טראמפ התייחס בשבוע שעבר לאפשרות הטלת צווים אלו ואמר: "אם ה-ICC (בית המשפט הבינלאומי בהאג) והתובע שלו לא יבטלו פעולותיהם המקוממות והבלתי חוקיות לממש צווי מעצר נגד בכירים ישראליים (נתניהו וגלנט), הסנאט צריך להעביר מיד חקיקת סנקציות, כפי שהבית כבר עשה על בסיס דו-מפלגתי".