"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הסנקציות האמריקניות: חרפה של הממשלה, נדרש טיפול מן השורש
ועדת השרים לחקיקה תדון בשנית בחוק של ח"כ סון הר מלך לעקיפת עיצומים כלכליים שהוטלו על מתיישבים וארגוני ימין - שגורר התנגדות מקצועית • חילופי הממשל האמריקני מאפשרים פתרון להגבלות בדמות תיקוני חקיקה בארה"ב
פעילי ארגון "צו 9". צילום: ללא
פרשנות

הסנקציות האמריקניות: חרפה של הממשלה, נדרש טיפול מן השורש

ועדת השרים לחקיקה תדון בשנית בחוק של ח"כ סון הר מלך לעקיפת עיצומים כלכליים שהוטלו על מתיישבים וארגוני ימין - שגורר התנגדות מקצועית • חילופי הממשל האמריקני מאפשרים פתרון להגבלות בדמות תיקוני חקיקה בארה"ב

אריאל כהנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מעטים הם המקרים שבהם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מגיע לוועדת השרים לחקיקה, מרים את הקול ומטיל את כל כובד משקלו נגד חוק שאמור לתת מענה לבעיה קשה שהממשלה לא פתרה כבר כשנה.

נדירים הם המקרים שבהם שגריר ישראל בארה"ב, מיכאל (מייק) הרצוג, הידוע כאדם מאופק, מתרתח מזעם. כנציג הממשלה בוושינגטון כבר שלוש שנים, הוא כועס מאוד על הממשל היוצא בסוגיית הסנקציות.

אבי שמחון. הטיל את משקלו נגד החוק, צילום: אורן בן חקון

בעיצומה של המלחמה, ממשל ביידן נקט צעד חסר תקדים כלפי בעלות בריתו, וישראל בפרט, כשהטיל עיצומים אישיים על 15 אזרחים ואזרחיות ועל עשרה ארגונים לא ממשלתיים. התוצאה היא השבתת פעילות כלכלית של כ-20 משפחות ו-20 ארגונים, החל מאי-קניית אוכל וביגוד לילדים ועד להשבתת עסקים ולעצירת לימודים.

לאמריקנים היו כל מיני הסברים למעשה הקיצוני - אך זכויות יסוד לא היו שם. הם לא הציגו ראיות, לא קיימו בירור ולא אפשרו לערער. בממשל טענו שישראל לא אוכפת את החוק נגד יהודים שמתפרעים ביו"ש - אך מה הקשר לרעות בן חיים, למשל, אזרחית למופת מנתיבות שהובילה את "צו 9", תנועת מחאה לגיטימית נגד הכנסת אספקה לחמאס בעזה? סנקציות נגדה הן צעד פוליטי מובהק.

רעות בן חיים מארגון "צו 9". סנקציות נגדה הן צעד פוליטי מובהק, צילום: צילום: לירון מולדובן

חשופים לפגיעה קשה וממשית

מי שאמורים היו לעמוד על הרגליים האחוריות נגד הפרקטיקה החמורה הזו הם רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל אמיר ירון וראשי הבנקים. החוק והשכל הישר מחייבים אותם לספק לאזרחים חשבונות בנק וכרטיסי אשראי - אך הם כשלו. ישראל חשופה לפגיעה קשה וממשית, כמו הכטב"מים של חיזבאללה.

מי שניסתה לתת תרופה למכה היא ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שעל הצעת החוק שלה זעם שמחון. החוק יידון היום בשנית בוועדת השרים לחקיקה, לאחר שההצבעה נדחתה בשל התנגדות שמחון. לפי ההצעה, הבנקים יחויבו לאפשר ללקוחות שהוגבלו המשך פעילות שגרתית. אלא שהבנקים וכל גורמי המקצוע מתנגדים בחריפות. הם חוששים שהרשות האמריקנית למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור תסמן אותם כמי ש"סייעו לטרור", ובאחת תנתק אותם מהעולם הפיננסי הבינלאומי.

ח"כ לימור סון הר מלך (ארכיון). ניסתה לפתור את הבעיה, צילום: ללא קרדיט

מהצד השני, הבנקים, בנק ישראל, משרדי האוצר והכלכלה ואף גורם אחר לא מציעים פתרון. וחשוב להבין: זו לא "בעיה של הימין". אתמול ממשל דמוקרטי שיתק אנשים וארגונים ימניים בישראל - מחר ממשל רפובליקני יכול לנקוט צעדים זהים כלפי השמאל. בצלם, שלום עכשיו, יש דין - אתם על הכוונת. כזכור, הממשל התכוון להעניש את גדוד נצח יהודה. הבאים בתור יהיו חיילי גולני והצנחנים. לשם אנחנו רוצים להגיע?

דונלד טראמפ (ארכיון). יבטל את הסנקציות?, צילום: אי.אף.פי

בישראל מצפים שממשל טראמפ יבטל את העיצומים של ביידן, והדבר אכן צפוי. אך לבעיה הקשה הזו נדרש פתרון שורש. לכן, ישראל צריכה לבקש חקיקה בקונגרס שתמנע מממשלים את היכולת לפגוע כך באזרחיה בעתיד.

ניתן, למשל, להחריג אזרחים של בעלות ברית ממנגנון חד-צדדי ולא שיפוטי של הטלת סנקציות. ניתן גם לדרוש סף ראייתי מינימלי, או מנגנון בירור וערעור. מה שבטוח הוא שאת השנתיים הקרובות, שבהן הרפובליקנים ישלטו אבסולוטית בבית הנבחרים ובקונגרס, יש לסיים כך שבעתיד ממשלים אמריקניים לא יוכלו להתעמר באזרחי ישראל בצורה כזאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...