"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

"מוצאי השבת" של ממשל ביידן: ישראל נערכת לאמבוש מדיני מצד ארה"ב

בתקופה שבה הדמוקרטים עוד בשלטון עד לכניסת טראמפ לתפקיד הנשיא, ישראל עשויה למצוא עצמה מאותגרת מאי פעם • בפעם הקודמת שזה קרה, החלטה של ארה"ב להסיר וטו גרמה להחלטה נגד חוקיות ההתנחלויות לעבור • לאור הניסיון המר בירושלים, כוננות הספיגה בשיאה

,עודכן
0השמעה
מה מכין הנשיא היוצא? ביידן ונתניהו. צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ

בין בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב בפעם השנייה לבין כניסתו לתפקיד בבית הלבן צפויים לחלוף כמעט שלושה חודשים. בתקופה הזו, שבה הדמוקרטים עוד על ההגה והנשיא היוצא ג'ו ביידן יבקש להותיר חותם, ישראל עשויה למצוא את עצמה מאותגרת מאי פעם במהלך המלחמה הנוכחית.

פגישת נתניהו וביידן בבית הלבן (ארכיון)

למען ההשוואה ההיסטורית, כאשר ברק אובמה סיים את הקדנציה וטראמפ נבחר בפעם הראשונה לנשיאות - בתקופה הביניים השאיר הנשיא היוצא לישראל "מתנה" שהיא לא ציפתה לה. ארה"ב הסירה את הווטו המסורתי מעל הצבעות לעומתיות לישראל במועצת הביטחון של האו"ם ואז עברה החלטה נגד חוקיות ההתנחלויות. זה היה ב-16 בדצמבר 2016 וזו הייתה מורשת אובמה אחרי יחסים עכורים למדי עם נתניהו.

בעת כהונתו, ארה"ב נמנעה מהטלת וטו על הצבעה במועצת הביטחון נגד ישראל. אובמה (ארכיון),צילום: רויטרס

לאור הניסיון המר בירושלים, כוננות הספיגה בשיאה. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כבר אמר בתחילת השבוע כי ישנה אפשרות ממשית כי הגיבוי האמריקני לישראל במועביט עשוי להתערער בתקופה הקרובה. במועצה שבה יש רוב מוחלט למדינות ערביות ולעומתיות לישראל, מדובר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - מדרישה לאמברגו נשק על ישראל, דרך החלטה על קידום מדינה פלשתינית או חברות מלאה באו"ם, דרך סיום המלחמה בתנאים לא נוחים לישראל.

נקודת המבחן כאן כבר ממש תוך שבוע ימים. בבית הלבן הציבו אולטימטום לנתניהו להגביר את קצב הסיוע לצפון הרצועה ורק השבוע אותתו שוב שאינם מרוצים. אם בתוך ימים התמונה הזו לא תתהפך, בבית הלבן עשויים להרגיש חופשיים יותר להניח לפתחה של ישראל דרישות באשר לסיום המלחמה בעזה. אם זה לא יעבוד שם, זה יעבוד במועצת הביטחון של האו"ם.

כניסתו לתפקיד משמעותית עבור המדינות הערביות וארגוני הטרור. טראמפ, השבוע,צילום: אי.פי

ביידן, שנחשב לנשיא אוהד לישראל ומורשתו היא שתונח אל מול העולם, יבקש בחודשים הקרובים להותיר משהו בזירה המדינית. במזרח התיכון האפשרויות רחבות יותר מאשר במלחמות אחרות, קרובות ורחוקות כאחד, ולכן סביר להניח שנושא ההסכמים בעזה ולבנון יקבל דחיפות וקדימות.

נתניהו, שהקדים אתמול את הזזת גלנט ממערכת הביטחון, עשוי להיטיב לשלוט באירוע - אך בכל מקרה מדובר באתגר משמעותי. בצד היותר אופטימי, אפשר להניח שבחירתו של טראמפ וכניסתו בעוד כחודשיים ימים לבית הלבן מהווה שוט משמעותי עבור המדינות הערביות וארגוני הטרור. כל אלו מבינים שכללי המשחק עשויים להשתנות בקרוב מאוד מבחינת ארה"ב אל מול העימות המתמשך כאן.

לכן, אולי לראשונה, נראה התפשרות מצד חמאס להסכם שלא בתנאי סיום מלחמה או בלבנון באופן שבו לא הסכימו להתפשר עד היום. שילוב ההשפעות: סיום שלטון דמוקרטי מתון אל מול אופק של נשיא בלתי צפוי - עשוי לשחק תפקיד משמעותי בניסוח ההסכמים כעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר