"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות החששות מהפרות של זכויות אדם: ארה"ב תעביר 1.3 מיליארד דולר בסיוע צבאי למצרים

ממשל ביידן החליט להעניק את הסיוע הצבאי השנתי למצרים למרות חששות כבדים בתחום זכויות האדם • ההחלטה נתקבלה על רקע הלחץ על מצרים לסייע בהשגת הפסקת אש בעזה

,עודכן
0השמעה
הנשיאים א-סיסי וביידן. צילום: איי.פי, קובי גדעון\לע"מ

ממשל ביידן הודיע הלילה (בין רביעי לחמישי) כי יעניק את מלוא הסיוע הצבאי השנתי למצרים, בסך 1.3 מיליארד דולר, על אף ביקורת קשה מצד מחוקקים וארגוני זכויות אדם.

בלינקן בביקורו במצרים, לצד הנשיא א-סיסי (ארכיון).,צילום: אי.פי.אי

ההחלטה להעניק את הסיוע המלא למצרים מגיעה במקביל לשיחות להפסקת אש בעזה, שבהן מצרים משחקת תפקיד מרכזי כמתווכת בין ישראל לחמאס.

עזתים בצפון הרצועה במהלך המלחמה,צילום: אי.פי.אי

עם זאת, ממשלתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי מואשמת בהפרות חמורות של זכויות אדם, כולל עינויים, הוצאות להורג ללא משפט ודיכוי של מתנגדים פוליטיים. בשנים האחרונות נמנע חלק מהסיוע עקב חששות אלו, אך השנה, מזכיר המדינה בלינקן בחר להעניק את הסיוע תוך עקיפת התנאים שקשורים לזכויות האדם.

כרזה של נשיא מצרים א-סיסי ברצועת עזה,צילום: אי.פי.

מצרים מעורבת במאמצים להביא ליציבות באזור, כולל ניהול המצב בסודן השכנה, שם סכסוך מתמשך מאיים על היציבות בגבול. בנוסף, הממשל המצרי מתמודד עם לחצים כלכליים פנימיים, והסיוע האמריקני נחשב לקריטי עבור צבא מצרים, במיוחד לאור אתגרי הביטחון באזור צפון סיני, שם פועלות קבוצות טרור מקומיות.

ההחלטה להעביר את הסיוע עוררה ביקורת מצד חברי קונגרס, בהם הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי, שטען כי על ארה"ב להמשיך ולהתנות את הסיוע בשיפור בתחום זכויות האדם. "מצרים נותרה מדינה רודנית", אמר מרפי, "אנו חייבים להמשיך ולהקפיא את הסיוע עד שנראה שינוי אמיתי".

הסנאטור כריס מרפי,צילום: AP

ארגונים לזכויות אדם הצטרפו לביקורת, כאשר סת' בינדר, מנהל המרכז לדמוקרטיה במזרח התיכון, טען כי "לא נראה שיש כל התקדמות בזכויות האדם במצרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר