מתקפת המנע: הנוכחות האמריקנית במרחב נלקחת בחשבון על ידי חיזבאללה ופטרוניו בטהרן

ערפל קרב עדיין אופף את חילופי המהלומות רבי העוצמה שהחלו לפנות בוקר בין ישראל וחיזבאללה. תחת המגבלה הזו מה שכן אפשר לומר הוא שאחרי עשרה חודשים של התשה קשה, היוזמה חזרה לצד הישראלי.

על פי הידוע בשעה זו, חיל האוויר יצא למתקפה רחבה נגד מערך הטילים המדויקים של חיזבאללה. מכה רחבת היקף זו מצטרפת להפצצות העומק על מה שנראו כמו מחסני הגיבוי של הארגון בשבוע שעבר בעומק לבנון. כלומר, נראה שצה"ל פגע באופן משמעותי לפחות בחלק מהארסנל שנסראללה פיתח במשך שנים רבות, כדי לפגוע קשות בישראל ביום פקודה. בהנחה שזו אכן התמונה, הרי שמדובר בהישג מרשים.

לא פחות חשובה היא החזרת היוזמה לצידנו. בתום תקופת המתנה של שלושה שבועות מאז חיסול רמטכ"ל חיזבאללה, פואד שוכר, ישראל לא חיכתה שצבא הטרור מלבנון ייתן את המכה הגדולה, אלא יצאה למכה מקדימה בשטח האויב. היא עשתה זאת על פי עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הישראלי - יוזמה והעברת המלחמה לשטח האויב – בניגוד לעצלנות, ללאות ולהכלה שאפיינו את המדיניות של ישראל ב-7 באוקטובר. כך צריך. זה צה"ל שהכרנו.

בה בעת, הפעולה הישראלית מדודה באופן כזה שמנסה לא לדרדר את העימות למלחמה אזורית כוללת. זהו האינטרס האמריקני שמלווה את המהלכים מרגע פרוץ המלחמה, וזו אחת הסיבות שהצי האמריקני פרוס באזור בכוחות גדולים. נוכחותו כאן ודאי נלקחת בחשבון על ידי ראש החיזבאללה ופטרוניו בטהרן.

נסראללה לא מעוניין במלחמה בהיקף מלא

ארבע שעות לאחר תחילת הפעולה הישראלית, נסראללה לא חוצה את "כללי המשחק" שהנהיגו הצדדים מאז פרוץ המלחמה. כלומר, הוא לא יורה דרומה יותר מעכו ולא פוגע במתקנים רגישים. הווה אומר שנכון לכתיבת שורות אלה, הפחדן שמתחבא במרתפי הדח'יה עדיין לא רוצה להגיע למלחמה בהיקף מלא עם ישראל. אם זו תישאר תמונת המצב גם לשעות ולימים הקרובים, המשמעות היא שישראל יצאה וידה על העליונה בסיבוב הזה.

כלומר, ספגנו פגיעה קשה עם טבח 12 הילדים במג'דל שמס. הגבנו בחיסול מספר 2 של חיזבאללה. הארגון הרצחני ניסה להגיב במתקפת ענק, אך נכשל. במאזן הזה אין ספק מי ניצח ומי הפסיד. ברקע, ישנה כמובן איראן שהולכת ומצננת את כוונותיה לנקום בישראל על חיסול איסמעיל הנייה. כלומר, בחישוב הכולל מול הציר האיראני ושלוחותיו ישראל הולכת ומשפרת את המיצוב האסטרטגי שלה.

תנועת המלקחיים המפורסמת שאיראן בנתה סביבנו במשך עשורים, הולכת ומתפרקת. מחמאס נשאר מעט מאוד. הוא אמנם הצליח לכבוש ליממה אחת חלק מישראל, אולם בעקבות זאת נמצא על סף השמדה. אשר לזרוע הצפונית של המלקחיים – ממנה נשללו הלילה יכולות ניכרות. ההישגים האלה עצמם מקטינים את החשק מן הסתם למרכיבי "ציר ההתנגדות" להמשיך ולתקוף את ישראל.

בה בעת, מחירי המערכה כבדים. בו בזמן שחיל האוויר פגע קשות בחיזבאללה, נודע כי מספר חללי צה"ל מאז שמחת תורה הגיע ל-700. אלה מצטרפים לאלף אזרחים שנרצחו, נטבחו ונשרפו ביום הראשון למלחמה וכמובן לעשרות חטופים חיים שעדיין בידי חמאס. ובכל זאת, במבט כולל וארוך טווח ישראל מצליחה להשתחרר לאט לאט מטבעת החנק שנבנתה סביבה בשקדנות. המלאכה עוד לא הסתיימה אבל הכיוון נכון.