עסקה במתווה הנוכחי הולכת במסלול הכניעה שחמאס תכנן

אין מי שלא רוצה לראות את החטופים שלנו בבית. על כן, צוותי המשא ומתן שהופכים כל אבן במאמץ להגיע לעסקה עם חמאס ראויים להערכה רבה על המאמצים העצומים שהם מקדישים לכך.

עם זאת, הציבור הישראלי צריך לדעת שהודעה על "אופטימיות זהירה באשר לאפשרות להתקדם לעסקה", אינה אומרת בשום אופן שעוד רגע ההסכם נחתם. למען האמת, יש עדיין סיבות רבות לחשוב שעל אף ההתקדמות שהושגה בדוחא בסוף השבוע, יותר סביר שלא תושג עסקה מאשר שכן.

למה? ראשית כל כי ההתקדמות הושגה מול המתווכות ולא מול חמאס. כלומר עדיין איננו יודעים כיצד יגיב הפסיכופט היושב במנהרות למה שהסכימו בשמו קטאר ומצרים. למשל, לגמרי לא סביר שיוותר על דרישתו להסגת כוחות צה"ל מציר פילדלפי.

ראש הממשלה נתניהו עומד בצדק כחומה בצורה בעניין הזה. לא מובן איך יתר ראשי מערכת הביטחון - אלה שקטסטרופת שמחת תורה רשומה על שמם - לא מתעקשים כמוהו, ואפילו יותר ממנו, על הישארות כוחות צה"ל במרחב החיוני הזה כתנאי בל יעבור. כל ילד מבין שנסיגה מפילדלפי כל עוד חמאס מתפקד, פירושה החייאתה מחדש של המפלצת. גלנט, הלוי, חליוה, בר וברנע, הם הראשונים שצריכים להזהיר מכך.

פילדלפי אינו המכשול היחיד בדרך לעסקה. חמאס עדיין לא הסכים למנגנון בידוק של החוזרים לצפון הרצועה. סינוואר לא רוצה בידוק כדי שיוכל לשקם את יכולותיו הצבאיות. בדיוק לשיקום הזה ישראל לא יכולה להסכים. קשה לראות שגם פה ייסגרו הפערים.

מעבר לכך, קיימת אי־ודאות מטרידה לגבי מספר החטופים שישוחררו בפועל. לצערנו, מופעל כלפי הציבור הישראלי מערך של לוחמה פסיכולוגית, היוצר ציפיות מוגזמות לשחרור 33 חטופים בפעימה הראשונה. המציאות, אחרת. מדובר על 18 חטופים חיים, וגם זה אינו מובטח. כל חטוף הוא עולם ומלואו, וכל אחד שישוב הביתה הוא ניצחון. עם זאת, על ישראל לשקול בכובד ראש את המחיר שתידרש לשלם מול התמורה שנקבל. השאלה היא: האם הציבור הישראלי יסכים לוויתורים כה משמעותיים עבור מספר חטופים שעלול להיות קטן מהמצופה, בידיעה שכל נפש היא יקרה מפז?

ראש הממשלה נתניהו בצדק עומד על כך שישראל תוכל לחדש את הלחימה בחמאס לאחר מיצוי העסקה, ואף ממשיך לדרוש הסכמה אמריקנית כתובה לעיקרון זה. נתניהו מחויב ליעד שקבעה הממשלה בתחילת המלחמה והוא מיטוט השלטון הצבאי והאזרחי של חמאס. ואולם הפסקת המלחמה היא בדיוק הדבר שהארגון הרצחני לא מוכן להשלים אתו, והנה לכם עוד פער תהומי.

כך שמכל הסיבות האלה והאחרות, צריך להיזהר מאוד מטיפוח האשליה כאילו העסקה קרובה. מאות פעמים שמענו מהאמריקנים, מגורמי הביטחון, ומכל מיני שחקנים אחרים ש"העסקה קרובה מתמיד". זה אולי נכון, ואולם גם אם היא "קרובה מתמיד", העסקה עדיין עשויה להיות רחוקה.

מה שבטוח, עסקה במתווה הנוכחי הולכת בקוראלס הכניעה שחמאס תכנן מלכתחילה. סינוואר הרי הורה לחטוף את אנשינו בבוקר שמחת תורה, כדי להשתמש בהם כקלף מיקוח לסיום המלחמה. במקום ללכת במסלול שרוצח ההמונים תכנן לנו, ישראל היתה צריכה לקבוע בעצמה את כללי המשחק.