עסקה? כן - אבל לא מזרח תיכון חדש

השבוע מלאו 19 שנים למהלך המדיני־אסטרטגי המשמעותי ביותר שיזמה ישראל מול הפלשתינים, כאשר ויתרה על רצועת עזה ופינתה את תושביה לטובת הבטחות חד־משמעיות על ביטחון ושקט. את האולפנים מילאו באותם הימים בכירי מערכת הביטחון לשעבר, פוליטיקאים בכירים וגנרלים מעוטרים, שהבטיחו שהמהלך הזה יבטיח שקט, ישמור על חיי החיילים, וכמובן ש"מערכת הביטחון תדע לתת מענה לכל איום שיצמח ברצועה". את מה שיצא מההבטחות הללו יודע כל ילד בשדרות להסביר. אך את המחיר האמיתי שילמנו ב־7 באוקטובר, כאשר היה ברור שללא נוכחות צבאית בשטח אין כל דרך למנוע מארגון טרור להפוך לצבא.

גם בימים אלו מבטיחים לנו את המהלך הקסום שהעסקה שעשויה להתקדם בדוחא תחולל במזרח התיכון. לצד החזרת החטופים, אומרים בכירים אמריקנים, היא גם תייצר שקט מול חיזבאללה ואפילו תרגיע את האיראנים. אם היינו יכולים להבדיל בין משאלות ליבם של בכירי הממשל בבית הלבן לבין מה שבאמת מתרחש במזרח התיכון - חיים רבים היו נחסכים.

בחזרה לקרקע המציאות: צוות המשא ומתן הישראלי יצא מצויד כדי לחזור לכאן עם עסקה שיהיו לה מחירים ביטחוניים, אולם התמורה בה עדיין לא ברורה: כמה חטופים חיים ישובו בשלב הראשון, מי חי ומי מת, ומה יעלה בגורל החטופים שייוותרו בידי מחבלי חמאס?

צריך להזכיר למי שהתבלבל: האינטרס של סינוואר הוא הפסקת אש (ואולי גם של ארה"ב, מטעמים פוליטיים פנימיים לקראת בחירות). האינטרס הישראלי הוא בהשגת יעדי המלחמה: מיטוט חמאס והשבת החטופים. אם בעסקה הזו אנו דוחים את היכולת בהשגת היעד הראשון - כדאי שנדע שהתמורה היא אכן השבת חטופינו הביתה. בינתיים, רק הוויתורים הישראליים נמצאים על השולחן והתמורה מעורפלת למדי.

בעוד התמורה לא ברורה, אסור לדון גם בשאלת המחיר. מי שמעז לדון בכך שנסיגה מפילדלפי תאפשר את התעצמות חמאס מוקע כערל לב שטובת החטופים אינה בראש מעייניו.

ראוי לומר ביושר: עסקה כעת תפגע במטרת המלחמה - שהיא השמדת חמאס ולהפך. שתי המטרות ראויות, הדרג המדיני יכריע, אך צריך לדבר אל הציבור ביושר ולא בתעמולת פנים ("יעדי המלחמה בעזה הושגו") כמו במדינות טוטליטריות.

נותרו עוד תשתיות טרור רבות בעזה, מנהרות שטרם נחשפו, ויכול להיות שכדי להשיב חלק מהחטופים נידרש לעצור את מכונת המלחמה. לשם כך בדוחא תידרש ישראל לעמוד על גבולות הביטחון שלה, על יכולתה לחדש את האש כדי להשיב את יתר החטופים ולסיים את המלחמה כשחמאס מוגר. ימים אחרי מתקפת 7 באוקטובר קבעה צמרת המדינה כולה כי האופן שבו המלחמה תסתיים ישפיע על חיזבאללה, על איראן ועל הקמים עלינו בגזרות אחרות. ראוי לזכור זאת, ולא לקנות הבטחות שווא לעסקה קוסמית שתבטיח מזרח תיכון חדש.