"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

ישראל כ"ץ סירב לאשר ביקור רשמי של שר החוץ הנורבגי בישראל

הסירוב מגיע על רקע הכרת נורבגיה במדינה פלשתינית לאחר טבח 7 באוקטובר, סירובה לגנות את חמאס ותמיכתה בתביעה נגד ישראל בהאג • השגריר הישראלי באוסלו טרם שב לשם ואין צפי להחזרתו

,עודכן
0השמעה
הפגנות פרו־פלשתיניות באוסלו. צילום: GettyImages

שר החוץ ישראל כ"ץ דחה באופן רשמי את בקשתו של שר החוץ הנורבגי, אספן בארת איידה, לבקר בישראל. עוד לפני פניית השר הנורבגי למקבילו הישראלי ניסה משרד החוץ במדינתו לתאם את הביקור המיוחל בישראל, אך במשרד החוץ כאן לא השיבו לבקשה ולמעשה "עיכבו" אותה. מה שלא הותיר ברירה לשר הנורבגי, אלא לבקש זאת מכ"ץ, אך זה כאמור סירב.

החיזור הנורבגי מצד המדינה שמפגינה עוינות מופגנת כלפי ישראל חרף הטבח החל כבר בוועידת נאט"ו בשבוע שעבר.

שר החוץ ישראל כ"ץ לשרי החוץ של בריטניה וגרמניה: "עכשיו זו ההזדמנות שלנו לשנות את האיזור" // וידאו - יוסי פונס, לע"מ

אז ניסה השר הנורבגי לאתר את השר כ"ץ בקבלת הפנים שנערכה. לאחר שמצא אותו פנה לכ"ץ בוועידה שנערכה בוושינגטון ואמר לו: "יש לנו הרבה נושאים לדבר עליהם". מי שעמדו בסמוך אמרו כי תשובתו של השר כ"ץ היתה: "יש גם הרבה דברים שעשיתם לנו".

ברקע הסירוב וההתעלמות הישראליים יש לציין כי השגריר הישראלי בנורבגיה טרם הוחזר מאז נקרא להתייעצויות בעקבות ההכרה במדינה פלשתינית ובעקבות הרטוריקה הקיצונית נגד ישראל. גורמים המעורים בנושא אומרים כי אין כרגע צפי להחזרתו למדינה.

הנורבגים הודיעו בסוף חודש מאי על הכרה במדינה פלשתינית בעקבות "מדיניות הממשלה" ותוך התעלמות מוחלטת מטבח 7 באוקטובר, מה שגרר שורה של צעדי ענישה מצד משרד החוץ. אך נראה שסגירת הדלתות בפני נציגי נורבגיה היא הצעד הקשה מכולם.

נורבגיה סירבה לחתום על גינוי לחמאס. בית שחרב בבארי,צילום: גדעון מרקוביץ'

נורבגיה לא רק הכירה במדינה פלשתינית לאחר טבח קטלני באזרחי ישראל, אלא סירבה לחתום על גינוי לארגון הטרור חמאס שרצח, אנס ושרף ילדים, נשים ומבוגרים בעוטף עזה ב־7 באוקטובר. היא גם תמכה בתביעה נגד ישראל בהאג, ובהמשך ישיר לכך מסרבת להכיר בחמאס כארגון טרור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר