"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועדת החוץ והביטחון דנה על חוק הפטור מגיוס, שר מהליכוד: "החוק הנוכחי לא מאפשר לנצח במלחמה"

שוב קולות גם במפלגת השלטון נגד המתווה המוצג • ח"כ אחר מהמפלגה פנה לעמיתיו באופוזיציה ושאל אם יתמכו בחוק שהוא "טוב" • בצבא מתכננים בשלב הראשון לשלוח צווי גיוס לצעירים חרדים בגיל גיוס שעובדים

,עודכן
0השמעה
הפגנות חרדים נגד חוק הגיוס (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המשיכה הבוקר (שני) את הדיונים על חוק הגיוס שמקדמת הממשלה,יממה לאחר שהממשלה אישרה פה אחד את הארכת שירות החייליםהסדירים בצה"ל, וקבעה כי תקופת השירות תעמוד על בין 32 ל-36 חודשים - החלוקה תתבצע לפי לוחמים ושאינם לוחמים.

השר ניר ברקת (הליכוד) אמר: "חוק הגיוס כפי שהוא - לא מאפשר לנצח במלחמה. הקונספציה של ה-6 באוקטובר לא מתאימה לצרכים האמיתיים של מדינת ישראל. צה״ל חייב להגדיל את כמות הלוחמים שלו, והחרדים חייבים להשתתף במאמץ כדי שנוכל לנצח. אין מספיק לוחמים. כשאנחנו באים לדון בגיוס חרדים צריך לחשוב אחרת. צריך לחשוב יחד עם המגזר החרדי איך מייצרים את האקו סיסטם, כך שיוכלו לשאת בנטל ולצאת להיות לוחמים. איך להיכנס חרדי ולצאת חרדי. זה אומר להתחשב בצרכים שלהם כפי שמתחשבים בצרכים של הלוחמות ושל אוכלוסיות מיוחדות אחרות. אבל הם חייבים להתגייס. מניסיוני כראש העיר ירושלים, אם אתה בא בכוחניות למגזר כזה או אחר אתה מקבל קפלן. אתה מקבל התנגדות קשה. האתגר זה רתימה, איך אנחנו מביאים אותם למקום בו אנחנו צריכים אותם. אנחנו חייבים את המגזר החרדי מתחת לאלונקה״.

"אם אתה בא בכוחניות למגזר כזה או אחר, אתה מקבל התנגדות קשה"- ח"כ ניר ברקת בוועדת החוץ והביטחון@NirBarkatpic.twitter.com/k8YUJSLZXj

— ערוץ כנסת (@KnessetT)July 15, 2024

ח"כ מרב מיכאל (העבודה)י: אמרה כי "צריכה להיות שותפות אזרחית עמוקה, שכדי שהיא תתקיים אנחנו צריכים וצריכותלתקן את המבנה מיסודו".

ח"כ דן אילוז (הליכוד), שהצהיר כי לא יצביע בעד חוק גיוס "לא טוב", פנה לחברי אופוזיציה בדיון ושאל האם ינהגו כמוהו, ויהיו מוכנים להגיד כי יתמכו בחוק גיוס "טוב", למרות המשמעת הקואליציונית.

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר בסוגיית חוק הגיוס: "בסופו של דבר יהיה לנו מרד של החילונים ושל המילואימניקים ויגידו 'אנחנו לא מוכנים יותר, רוצים את אותו הדבר בדיוק'", אמר ח"כ רם בן ברק בסוגיית חוק הגיוסוזכה למחיאות כפייםמנוכחים בדיון.

כזכור, ביום רביעי האחרון נאם הרמטכ''ל רא"ל הרצי הלוי בפני בוגרי המכללה לביטחון לאומי ואמר "חישבו מה יוכל לקרות במלחמה ובמשק כשבני החברה החרדית יתגייסו. ישיבה בבקעת הירדן, למשל, המשלבת לימוד תורה עם החזקת גזרה גדודית בהגנה, היא דבר שניתן ומוכרחים לעשותו''.

בשבוע שעבר דווח ב"כאן 11" כי צה"ל החל לאסוף נתונים ממס הכנסה ומביטוח לאומי על צעירים חרדים בגיל גיוס שעובדים ושמונפק להם תלוש שכר.

בצבא מתכננים בשלב הראשון לשלוח צווי גיוס לצעירים החרדים הללו. בצה"ל ינסו לעמוד ביעד הראשוני של גיוס 3,000 חרדים השנה - זאת מבלי לייצר עימות חזיתי מול הישיבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר